נשבר לי להיכשל תמיד
בוקר טוב אני יודעת שצריך לראות אור בקצה המנערה אבל הרבה זמן לא כתבתי כאן כי חשבתי שאניח יצליח אבל ללא הצלחה חשבתי שאני כן יצליח לצאת מזה וכול יום אני מנסה מחדש אבל נמשבר לי שאני נשברת אפילו עם הכדורים המשלשלים כול יום אני אומרת שאני לא יגע בהם אבל אני נוגעת בהם ואני אומרת שאני לא יקיא ואני כן אני רוצה להיות כבר בריאה ולא להיות בהפרעות אכילה זה כבר המון זמן לא בשליטתי ואני מנסה לשקם את חיי אבל אני לא מצליחה אין לי אפילו סבלנות לבת שלי אני רוב הזמן צועקת עליה ואני מרגישה אמא רעה מאוד אני לא הייתי ככה בזמן האחרון אני מרגישה כאילו שאני עולה לישון ולא מתחשק לי להתעורר אני בקושי ישנה ואין לי סבלנות לאף אחד אפילו לא לחבר שלי לא למשפחה שלי לא בא להיות קרובה לאף אחד פשוט להיעלם מהעולם אני מרגישה ריקנות ושאף אחד לא אוהב אותי לא יודעת למי לפנות אני לא מצליחה לדבר עם חבר שלי או עם אחותי הגדולה כי כולם חושבים שזה צומי וזה לא נכון נשבר לי שלאף אחד לא אכפת מימני ושיעזרו לי כבר אני מרגישה כבר חולשה ריקנות ואין לי כוח אפילו לישון אני כבר לא מצליחה אני לא יודעת אם אני מסבירה טוב אבל זה מה שבאת אני מרגישה יום מקסים לכולם
הפרעת אכילה יכולה להיות מאד קשה למיגור. בדרך כלל קשה ביותר לצאת מהפרעה לבד לגמרי, במיוחד אם היא קשה ונוכחת כמה שנים.
אני לעיתים קרובות שומעת על בנות שרוצות בכל ליבן לצאת מהמצב, ולצאת ממנו בכוחות עצמן, ככה הן מרגישות חזקות, ככה הן לא תלויות, ככה הן בשליטה מלאה. מהלופ הזה בדיוק צריך לצאת.
את חייבת לקבל עזרה. גם עזרה נפשית, גם עזרה פסיכיאטרית וגם עזרה סוציאלית.
פני במהרה למרכז בריאות הנפש באיזור מגוריך.
בקשי עזרה ממי שיכול לתת לך כרגע,
לא להמשיך להתעקש להילחם בתחנות רוח, כלומר במה שלא ניתן לשנות.
בהצלחה,
מיכל
- 0
- שתפו
דווחו