שנה טובה ומתוקה – גילנו לילדיך סכרת נעורים.

כמי שבא ממשפחה סכרתית בה האימא נפטרה לאחר סיבוכים סכרתיים קשים, חששתי שמי מילדי יחלה במחלה. שנאמר אשר יגורתי בא לי.
אתמול, בבוקרו של ערב ראש השנה התבשרתי  על ידי גרושתי "איתמר לא מרגיש טוב" אנחנו נוסעים לקופת חולים. כעבור זמן מה טלפון נוסף, אנחנו בדרכנו לבי"ח . תכננו סוף שבוע מדהים במטולה עם כל הילדים, אנחנו עושים תכניות ופתאום לקבל את הבשורה הזו …
זה החזיר אותי אחורה כ 15 שנים ,כמו בפלאשבק נזכרתי את כל שעברתי עם אימי. גל של חרדה אפף אותי. נשברתי. הדמעות לא הפסיקו לזלוג. צריך להתחזק. גם כעת, מעט פחות מ 24 שעות אחרי , אני עדיין עם כאב ראש אדיר דמעות זולגות ומחשבה כיצד לעזור לבני בן ה 10.5 .
אין ספק – צריך להתחזק למענו , להיות חזק ולשדר שמבחינתי הכל תקין. אך .. כל פעם שאני מביט בו סובל אני נשבר לאלפי רסיסים.
אני יודע שתהיה תמיכה, וכתף, אך עדיין, אני חושש מהמחלה, חושש לגורלו.
מסיים לעת עתה, כי הדמעות מערפלות את עיני, מקווה לשוב במצב רוח שונה.