לראות את המציאות דרך עיני הילד: להבין איך הוא רואה, מפרש ויוצר את ההתנסות שלו

 
לראות את המציאות "דרך עיניו" של הילד: להבין איך הוא רואה, מפרש ויוצר את ההתנסות שלו

לכאורה יש לא מעט יומרה בלראות "דרך עיניו" של מישהו אחר. כיצד דבר זה בכלל אפשרי?

יחד עם זאת, פסיכולוגים קשובים כמו קארל רוג'רס, ומחנכים רגישים כיאנוש קורצ'אק, הראו לנו שהקשבה כזאת אפשרית וחיונית. חשוב מאד ליישם הקשבה רגישה ומלאת כבוד שכזאת כלפי הילד גם בניתוח מפת לידה של ילד.

לילד יש נקודת ראות ייחודית משלו. לילדים שונים יש נקודות ראות שונות, תפיסות מציאות שונות וייחודיות. אבל אנו נוטים לשכוח שלאנשים שונים יש זווית ראיה שונה. זה קורה לנו במידה רבה מאד בקשרים ובייחסים שבהם אנו מאד מעורבים רגשית. הדבר נכון במיוחד בחיי המשפחה וההורות שלנו.

אנו כמעט לא מודעים לאופן בו אנו עצמנו רואים את הדברים, וממוקדים בעיקר במה שאנו רואים. מה שממשי עבורנו ביותר הם הדברים הנראים. איננו ערים לכך שמעורבת בדבר ראיה, נקודת תצפית אישית, סובייקטיביות, פרשנות, אמונות, סכמות חשיבה והכרה. עבורנו "ורד הוא ורד הוא ורד", ולא "אני רואה ורד", ובוודאי לא "כך אני רואה את הורד". אנו נוטים להאמין שהדבר הזה המכונה "ורד" נראה אותו דבר עבור כולם. אבל אנחנו יכולים אחרת.

והנה, באה האסטרולוגיה הרדיקלית וטוענת שיש בידה רמזים עבים לאופן הייחודי בו מישהו אחר רואה את המציאות. והרמזים האלה מופקים לא מהקשבה ערנית לאדם האחר, אלא מבחינה מעמיקה של מפת לידתו האסטרולוגית.

יש לנו מימשק מציאות אישי (וגם לילד שלנו יש אחד כזה – אבל אחר)

מבלי להיכנס למינוח אסטרולוגי, אפשר לומר שהניתוח האסטרולוגי מזהה את "העקרונות המארגנים" את תפיסת המציאות של בעל מפת הלידה. או במילים אחרות, את "הארכיטיפים המעצבים" את "תפיסת השדה" שלו.

ב"מימשק המציאות" האישי הזה מעורבים תמיד נקודת תצפית אישית, פרשנויות אישיות, סכמות חשיבה והכרה המעצבות את הרגשות והמעשים שלנו, אמונות מובלעות לגבי עצמנו, הסביבה ולגבי יחסי הגומלין שלנו איתה.

עקרונות מארגנים וארכיטיפים מעצבים אלה פועלים מרגע הלידה, ומפת הלידה האסטרולוגית האישית מלמדת עליהם. הם מוצאים את ביטויים התואם לשלב ההתפתחותי בו מצוי האדם (מלידה ועד זקנה). כל אלה ביסודו של דבר מנחים את התשובה לשאלה ההסתגלותית/שרידתית הראשונית – "מה המקום הזה, מה קיים בו ואיך הוא פועל, וכיצד מתאים להתנהג בו כך שאשרוד ואשפיע על עולמי ועל חיי?".

אם אנחנו רוצים לאפשר לילד להרגיש שיש לו השפעה על חייו, שהוא מוגן וגם יכול להגן על עצמו כשצריך, שאין הוא חסר אונים אלא משפיע, הדבר הטוב השני בחשיבותו וביעילותו אחרי רגישות וכבוד לממשותו של הילד, הוא להבין את "ממשק המציאות" שלו, כפי שניתוח מפת לידתו האישית מאפשר לנו, לתקשר איתו דרך ה"מימשק" הזה, ולאפשר לילד לפעול באמצעות ממשק זה, כפי שהוא מתקיים אצלו באופן ייחודי.

שלושה טיפוסים לדוגמה

למשל, אם להמשיך בדוגמת הוורד, בעל נתונים אסטרולוגיים מסוימים, יראה את הוורד קודם כל כמוקד משיכה של תשומת לב, בין אם מדובר בחרקים, ובין אם מדובר בבני אדם.

בעל נתונים אסטרולוגיים אחרים יראה את הוורד כמערכת צמחית תפקודית, שהיא גם חלק ממערכת ביולוגית סביבתית גדולה יותר, ויבחין בהתאמת התפקוד של הורד לסביבתה – הביולוגית והאנושית.

עבור שני הטיפוסים האלה נגלות ונראות היא מאפיין מרכזי של מה שקיים. אבל בעוד שעבור הטיפוס הראשון הקיום והשרידה מותנים ב"להיות נראה", הרי שעבור הטיפוס השני ההיראות והנגלות היא רק נקודת מוצא התחלתית.

עבור הטיפוס השני מה שקיים זוכה לתשומת לב ערנית ובוחנת – וזאת בתנאי שתפקודו אינו מושלם, והוא זקוק לדאגה, טיפול, השגחה ותחזוקה. מה שלא נחוצים לו טיפול ותחזוקה – אינו ממשי, הופך למיותר ומסולק מן ההכרה. כך, וורד "מושלם" מפסיק להתקיים עבורו, בעוד שעבור הטיפוס הראשון – וורד מקסים הופך למוקד השדה התפיסתי.

מפת לידה אחרת מדרבנת לתפיסת עולם שונה מאד משל שתי אלה שלעיל. עבור טיפוס זה מה שממשי נסתר מן החוץ, ובסיס הקיום והשרידה הוא בסביבה ובעולם הפנימיים. "הדברים החשובים באמת נסתרים מן העין". הוא "רואה" ו"יודע" שכדי לשרוד, צריך לקיים ולטפח עולם פנימי ולהגן עליו. הוורד עבורו הוא סיגנאל המעורר תחושות פנימיות, רגשות, זיכרונות, כמיהות ומשאלות. בגיל מבוגר יותר, הוורד יכול להפוך עבורו לסמל אישי ופרטי, מטאפורה המעוררת בו הד פנימי.

כיצד זה יכול להתבטא אצל ילדים?

אם נתעלם כרגע מהגיל ומשלב ההתפתחות הפסיכולוגי בו הם נמצאים, נגלה את הדברים הבאים: הילד מהטיפוס הראשון "יודע", אפילו אם אינו מנסח זאת במילים, שקיום פירושו שיראו אותך, ושכדי לשרוד עליך להשתדל מאד להיות במוקד של תשומת לב סביבתית. להיות בלתי נראה עבורו גובל באימת מוות. כמו כן, גם האנשים משמעותיים בחייו חייבים להיות נגלים עבורו כדי לאשר ולקיים עבורו את ממשותם.

יתכן מאד שעם הזמן הוא ילמד שעדיף לו להראות בעיקר רגשות חיוביים כדי לחזק תשומת הלב כלפיו, ולהציג את הצדדים הזוכים לביטויי הערכה ואהדה מסביבתו. רגשות "שליליים", כך עשוי הוא להסיק, מרחיקים את הצופים האוהדים.

ילד מן הטיפוס השני עשוי לחוות את היותו נגלה ונראה כעול. מה שקיים פשוט ממתין לתשומת לב בוחנת כדי להבחין בפרטי פרטיו. ומכיוון שמה ש"בסדר" מסולק מההכרה שלו, הוא מאמין, מבלי לנסח זאת במילים, ש"להיות קיים זה להיות לא מושלם ולא בסדר", וש"להיות לא בסדר זה להיות קיים". מה שקיים במציאות עבורו מועמד לתיקון ושיפור, או לסילוק והכחדה.

באופן מעשי מדובר בהרגשה של להיות חשוף לביקורת אפשרית בכל רגע שמבחינים בו. הוא "יודע" שאינו מושלם, שחוסר השלמות הזאת גלויה לכל, וקשה לו לשאת את זה. כדי להימנע מחרדה, הוא משתדל לבלוט פחות ככל האפשר, הוא מעביר את המבט הביקורתי אל סביבתו, ו/או מפעיל את המבט הזה על עצמו בניסיון חרד לשפר את הופעתו.

ילד מן הטיפוס השלישי, גם אם אינו מודע לכך באופן מפורש, "יודע" שלהיות קיים זה להיות בעל סביבה פנימית. מה שאין לו סביבה פנימית לא קיים. ומה שסביבתו ועולמו הפנימיים עלולים להפוך לחיצוניים (גם למשל על ידי אינטראקציה נרחבת מדי עם הסביבה החיצונית) עומד בסכנה קיומית. כדי לשרוד ולתפקד באופן אפקטיבי בעולמו החיצוני, עליו לשמר את התכנים של עולמו הפנימי, להעצים אותם, ובראש בראשונה להגן על מעמדו של עולמו הפנימי בתור עולם פנימי.

הפרדוקס הוא שכדי לקיים את מעמדו של עולמו הפנימי כפנימי, על הפנים להיות מונגד על ידי החוץ. הדיאלקטיקה הניגודית היא במקרה זה של העצמה ושלילה כאחד. ההנגדה לנוכח החוץ היא מקיימת ושוללת כאחד. הסביבה החיצונית "מגדירה" את הסביבה הפנימית, אבל גם מאיימת עליה לכלותה. מכאן יכולים להתממש יחסים אמביוולנטיים בין הפנים לחוץ.

ילד מטיפוס זה יכול למשל לחוש בעוצמה רבה צרכים, אבל לא לבטא אותם. בהתנהגותו כלפי הסובבים אותו עשויות להתגלות ביישנות ותובענות כאחד. הוא חושש להיות נתמך ממש כמו להיות לא נתמך. חרדת נטישה באותה המידה כמו חרדת היפלשות ממלאות תפקיד מרכזי אצלו, יחסית לילדים אחרים.

שלושת הטיפוסים שלעיל הם דוגמאות חלקיות בלבד. עבור כל אחד מהם קיימות ווריאציות רבות מאד, המושפעות גם ממורכבות מפת הלידה האישית, וגם מההתנסות באינטראקציה עם ההורים והסביבה החיצונית.

יתר על כן, קיימים עוד אב-טיפוסים אסטרולוגיים רבים ושונים, שגם עבורם אפשריים "תסריטים" מגוונים מאד המבוססים על עקרונות שונים המעצבים את "ממשק תמונת העולם" של הילד.

– – – – –
גיל פרחי
מדריך ויועץ אסטרולוגי