תבניות..

זה התחיל בחיפוש אחרי תבנית למאפים קטנים, שלא יגמרו לי את כל הכוחות…
כי למרות הבילבול- המציאות כאן ובגדול.
שוב סטרואידים, במקום שונה ומינון שונה, עם תחושות שונות וחדשות 
עם פרצופים שונים וצוות שונה,
סדר יום שונה ומבחנים וטסטים- שלא יהיה משעמם …
והחיוך חוזר, והצחוק כבר יותר מחליק,
והרצון לאפות- אומר שאני כנראה מרגישה יותר טוב- או שאולי אני מתרגלת…
והתבנית- שצריכה להיות הכי מתאימה למאפה 
והשיחה  הזו מהבוקר – שפותחת לי את הראש לדברים שאני יודעת ובכל זאת צריכה לשמוע,
שגורמת לי לחשוב שאני זקוקה לתבניות האלו בחיים שלי- כי ככה אוכל באמת להמשיך- להחזיק מעמד….
וזה כל כך זורק אותי להריון- שבו עם כל שאלה הייתי פותחת את הספר- את המדריך- שנתן לי מידע – ותבנית – ש"ככה זה אצל כולן וככה זה צריך להיות-" תבנית מקובלת …

אבל למרות שאני עוד ירוקה, הבנתי כבר טוב מאוד  שבניגוד להריון- אין את "המדריך הישראל לטרשת נפוצה" וגם אם מאוד ניתאמץ, לא נוכל להוציא כזה.
מקסימום יהיה המדריך לטרשת הנפוצה שלי- ספר על ספקולציות והירהורים…..

אולי אני אכתוב ספר בישול ?