שלוש ארבע…לעבודה
מפתיע, או אולי לא כל כך, כשאני בעבודה יותר קל לי.
כי שאני בעבודה, קצת פחות כואב לי,
וכשאני בעבודה, אני פחות מרחמת על עצמי (אין זמן…)
המוח עסוק בדברים אחרים, אז הוא פחות מודע לתחושות שהוא שוקד לבלבל כל הזמן בגוף,
והוא פחות שולח הוראות , ופחות שולח זרמים ונימולים ותחושות לא נעימות…..
אז זה נכון שכשאני בעבודה, אני משמשת מינימום כדוברת הרישמית של חולי הטרשת ,
נשאלת כל הזמן, ועונה ומסבירה (רק הודעות לעיתונות חסרות פה בתמונה.)
אבל, כשאני בעבודה,
האנשים המקסימים שעובדים איתי, מחייכים אלי ,
ואומרים ששוב שומעים את הצחוק מתגלגל בכל הקומה….
ואיזה כיף שאני בעבודה
