כיצד להבדיל בין התקף כיפיוני לסינקופה ?

השאלה החשובה העומדת בפני הרופא המטפל באירוע ראשון של איבוד הכרה בחולה הינה האם מדובר באירוע סינקופלי, כלומר צניחת לחץ דם ( התעלפות או תגובה וזווגלית) או ,לחילופין, בארוע כיפיוני (אפילפטי) ראשון. בחלק גדול מהמקרים האבחנה איננה קלה כלל וכלל. הצעד החשוב ביותר הינו לקבל תיאור מדויק של האירוע מהעדים לו. אירוע כיפיוני קלאסי כולל איבוד הכרה פתאומי , תנועות ריתמיות לא רצוניות בגפיים, בריחת שתן ונשיכת לשון. לאחר האירוע החולה הינו מבולבל או ישנוני לפרק זמן ולא שב מייד לעצמו. חשוב מאוד לציין כי העדר הסימנים שהוזכרו איננו שולל אירוע כיפיוני, יתרה מכך , גם באירוע סינקופלי עשויים להופיע סימנים אילו. חשוב לבדוק גם פרטים רלוונטים אחרים כגון אירועים קודמים של איבוד הכרה או תנועות לא רצוניות, היסטוריה של פרכוסי חום בילדות , סיטוריה של חבלה לראש או דלקת קרום המוח, סיפור משפחתי של אפילפסיה, חשיפה לתרופות, סמים או לחסך שינה ממושך. בדיקו דם עשויות לסייע שכן לאחר התקף כיפיוני כללי שכיחה עליה הדרגתית בחלבון בשם CPK בדם לאורך מספר ימים. בדיקות עזר חיוניות נוספות כוללות בדיקת EEG והדמיה של המוח. חשוב לזכור כי בכמחצית מחולי האפילפסיה בדיקת הEEG הינה תקינה, כך שהעדר ממצאים בבדיקה איננו שולל אפילפסיה. ניתן להעלות את רגישות הבדיקה על ידי בצועה לאחר יממה של חסך שינה. כל חולה עם שאלה אבחנתית צריך לעבור גם הדמיה של המוח, רצוי בדיקת MRI בפרוטוקול מיוחד. לאחר ביצוע בירור המלא על הצוות ה מטפל להחליטי האם היה מדובר באירוע כיפיוני או בהתעלפות רגילה ואם יש מקום להתחיל טיפול מניעתי בתרופות נוגדות כיפיון.