"אברם פה?"/ שיח חרשים.

בדירה קטנטנה, חי לו סבא שלי אברהם. לאברהם היה חבר קרוב, לא זוכרת את שמו. סבא גר בקמה העליונה בביין המט ליפול מלפני קום המדינה, והיה חרש בתקופה המדוברת

חבר שלו היה נןהג לעמוד בתחתית המדרגות ולצעוק: "אברם פה?"

ואברהם, סבי, היה מּשיב: "מהה?"

ושוב חוזר החבר: "אברם פה?"

וסבי משיב: "מהה??"

וכך שיח חרשים.

לא יודעת איך היה מסתיים מעולם לא שאלתי את אבא, שסיפר לי את זה.

ככה השיחה שלי עם י', החברה. היא מרגישה אני לא מבינה, אני מרגישה והיא לא מבינה. לא יודעת מי מאיתנו החל את השיח המפגר הזה. אבל כך זה נראה.

ועוד יותר היא באאוט ואני באאוט ומבקשות לשאול אחת את השניה: "את פה?" מבקשות תיקוף.

והתשובה, תמיד: "מההה?"

מנסות לתמוך ולתקף ולא מצליחות בכלל לשמוע "מההה?"