פרשת פנחס – שכם, זימרי ורבי עקיבא.

אֵיךְ שְׁכֶם וְזִמְרִי – קְשׁוּרִים לְרַבִּי עֲקִיבָא?

וְכֵיצַד הֲבָנָה נְכוֹנָה – שֶׁל זְכוּת וְחוֹבָה,

נוֹתֶנֶת תִּקְוָה,

וּמְשַׁנָּה אֶת צוּרַת הַחֲשִׁיבָה וְהַפֶּרְסְפֶּקְטִיבָה?

.

שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר – חָטַף אֶת דִּינָה,

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי – שִׁכְנְעוּ אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת בְּרִית מִילָה,

וְאָז הָרְגוּ אוֹתוֹ – וְאֶת כֹּל תּוֹמְכָיו בַּמְּדִינָה.

.

שְׁכֶם – הָיָה אִישׁ חוֹמְרָנִי,

אַךְ בַּבְּרִית הוּא קִבֵּל שִׁדְרוּג רוּחָנִי.

אֲבָל לִפְנֵי שֶׁהוּא הִגְשִׁים אוֹתוֹ – בַּמֵּמַד הַזְּמַנִּי,

הוּא נֶהֱרַג עַל יְדֵי שִׁמְעוֹן – בְּאֹפֶן קַטְלָנִי.

.

אָז הוּא הִתְגַּלְגֵּל – כְּזִמְרִי בֶּן סָלוּא,

הִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּהּ נִיצוֹצוֹתָיו יִתְעַלּוּ.

אַךְ בִּמְקוֹם שֶׁהוּא וַאֲנָשָׁיו יִגָּאֲלוּ,

בְּתַפְקִידָם הֵם מָעֲלוּ.

בְּאֹפֶן שָׁגוּי הֵם פָּעֲלוּ,

וּבְמָקוֹם טָמֵא יוֹתֵר – אֶת הַנִּיצוֹצוֹת כָּלְאוּ.

.

שְׁכֶם וְזִמְרִי – חָטְאוּ בְּחֵטְא הַתַּאֲוָה,

וְקִבְּלוּ הִזְדַּמְּנוּת נוֹסֶפֶת – רַבִּי עֲקִיבָא.

הוּא הִתְקַלְקֵל עַל יְדֵי נְקֵבָה,

וְתֻקַּן עַל יְדֵי רָחֵל – שֶׁשָּׁלְחָה אוֹתוֹ לַיְּשִׁיבָה.

.

הוּא קִלְקֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֶלֶף נְשָׁמוֹת,

וְלָכֵן הַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ – לַהֲפֹךְ אוֹתָן לְמֻשְׁלָמוֹת.

לָכֵן לֹא מַסְפִּיק – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף תַּלְמִידִים,

כִּי הוּא צָרִיךְ לְתַקֵּן – אֶת כֹּל הַנִּיצוֹצוֹת הָאֲבוּדִים.

כְּזִמְרִי – הוּא מֵת עַל חִלּוּל הַשֵּׁם,

וּכְרַבִּי עֲקִיבָא – הוּא מֵת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.

הַכֹּל קָרָה – בְּהַנְהָגַת מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה,

וְרַק אָז נִשְׁמָתוֹ – סִיְּמָה כָּאן אֶת תַּפְקִידָהּ.

.

מִי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן עַל חַיָּיו – יִשְׁאַל "צַדִּיק וְרַע לוֹ"?

אַךְ הוּא לֹא רוֹאֶה – אֶת הַסִּפּוּר כֻּלּוֹ.

אִם הוּא הָיָה יוֹדֵעַ אֶת גִּלְגּוּלָיו,

כֹּל הַקֻּשְׁיוֹת – הָיוּ מִסְתַּלְּקוֹת מֵעָלָיו.

.

לְכֻלָּנוּ יֵשׁ שְׁאֵלוֹת,

עַל קְשָׁיִים, נִסְיוֹנוֹת וּנְפִילוֹת.

אַךְ בָּרֶגַע שֶׁהַנְּשָׁמוֹת מִתְּעָלוֹת,

וְאֶת הָאֱמֶת עֲלֵיהֶן – מְגַלּוֹת,

הַשְּׁאֵלוֹת מֵעַצְמָן – מִתְבַּטְּלוֹת.

.

וְאִם כֻּלָּנוּ הָיִינוּ מַשִּׂיגִים,

שֶׁהַפְּגָמִים – הֵם רִשּׁוּמִים מֵחַיִּים קוֹדְמִים.

שֶׁהֵם אוֹתָנוּ אוֹטְמִים,

וְאֶת הַשֶּׁפַע הָאֵינְסוֹפִי – בּוֹלְמִים.

לֹא הָיִינוּ מוּכָנִים – 'לְשַׁלֵּם' כַּמָּה תַּשְׁלוּמִים,

כְּדֵי לִהְיוֹת 'כֵּלִים' מֻשְׁלָמִים,

וּלְקַבֵּל שֶׁפַע – שֶׁל אֵינְסוֹף יְקוּמִים?