למחוק זיכרונות מכאיבים

מָה אִם יָכֹלְתָּ לִמְחֹק – זִכְרוֹנוֹת כּוֹאֲבִים?

הַאִם חַיֶּיךָ – הָיוּ רְגוּעִים וְטוֹבִים?

אֵיךְ הָיִיתָ מַרְגִּישׁ – כְּלַפֵּי אֲנָשִׁים אֲהוּבִים,

לְלֹא זִכָּרוֹן שֶׁל הָרִיבִים?

שִׁכְחַת הָרְגָעִים הַמְּאַכְזְבִים,

שֶׁגָּרְמוּ לְךָ – לִרְגָשׁוֹת מְעֹרָבִים.

.

אַךְ לְלֹא הַכְּאֵב – הָיִיתָ שׁוֹנֶה,

הַכְּאֵב שׁוֹבֵר – אַךְ גַּם בּוֹנֶה.

אֹפֶן רְאִיַּת הַמְּצִיאוּת – יִהְיֶה פָּחוֹת כֵּנֵּה,

אַךְ אוּלַי זֶה מְחִיר שֶׁשָּׁוֶה לְשַׁלֵּם – כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַנֶּה?

.

וְאוּלַי לֹא כְּדַאי לְךָ – לִהְיוֹת 'אַתָּה'?

אִם אַתָּה מִתְעוֹרֵר – מֵחֲלוֹמוֹת בְּעָתָה.

הַכְּאֵב – גּוֹרֵם לְךָ לַחֲרָטָה,

וּבִלְעָדָיו – הָיִיתָ שָׁלֵם עִם כֹּל הַחְלָטָה.

.

אַךְ הַאִם תֹּאהַב בֶּאֱמֶת – אֶת סוֹבְבֶיךָ?

אוֹ אֶת הַגִּרְסָה שֶׁלָּהֶם – שֶׁבָּנִיתָ לְעַצְמֶךָ?

הֲרֵי זֶה יְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתְּךָ – עַל קְרוֹבֶיךָ,

וְלֹא תֵּדַע – עִם מִי מֵהֶם כְּדַאי שֶׁתְּנַתֵּק אֶת קְשָׁרֶיךָ.

.

וְאָז אַתָּה תַּחֲזֹר שׁוּב וָשׁוּב עַל טָעוּיוֹת,

כִּי לְלֹא זִכְרוֹן הַכְּאֵב – לֹא תָּבִין אֶת הַמַּשְׁמָעוּיוֹת.

בְּחִירוֹתֶיךָ – תִּהְיֶינָה הַרְבֵּה יוֹתֵר שְׁגוּיוֹת,

וְתַחֲוֶה כְּאֵב – אַךְ לֹא תִּזְכֹּר אֶת הַחֲוָיוֹת.

.

הַאִם אֶפְשָׁר לִסְלֹחַ,

עַל כְּאֵב שֶׁכְּבָר הִסְפַּקְתָּ לִשְׁכֹּחַ?

מֵאֲנָשִׁים שֶׁפָּגְעוּ בְּךָ – לֹא תֵּדַע לִבְרֹחַ,

וְתַמְשִׁיךְ בָּהֶם לִבְטֹחַ,

גַּם אִם יִפְגְּעוּ בְּךָ עוֹד וָעוֹד – בְּכֹל הַכּוֹחַ.

.

אָז אוּלַי לַכֶּאֶב יֵשׁ תַּפְקִיד?

וְאָסוּר לָנוּ – אוֹתוֹ לְהַכְחִיד.

וְאוּלַי הַכְּאֵב מַפְחִיד,

אַךְ בִּלְעָדָיו – הַרְבֵּה יוֹתֵר תַּפְסִיד.

.

וְאוּלַי עוֹד תָּבִין – שֶׁהַכְּאֵב הוּא מְנוֹעַ צְמִיחָה,

כְּמוֹ גַּרְעִין שֶׁנִּרְקָב – לִפְנֵי פְּרִיחָה.

וְאַחֲרֵי הַחֹשֶׁךְ – כְּשֶׁתַּגִּיעַ לַזְּרִיחָה,

תַּגִּיד לַכֶּאֶב – תּוֹדָה וּסְלִיחָה.