הקשר לב-מוח

הקשר בין תהליכים חולניים המערבים את הלב לבין מחלות  כלי דם של המוח הינו הדוק. ראשית, חשוב לציין כי קיימת אסוציאציה ברורה בין הסיכון למחלות של כלי הדם הכליליים (המספקים את רקמת הלב) לבין שבץ מוח. הסיבה לכך הינה פשוטה, מאחר והתהליך הפתולוגי המערב את כלי הדם, בשני המצבים, הינו דומה וכולל את טרשת העורקים, כלומר שקיעתם של רבדי שומן על פני הדופן הפנימית של כלי הדם הגורמת להיצרותן ולעיתים אף לחסימתן.
פרפור עליות מהווה סיבה מרכזית לשבץ מוח באוכלוסיה המבוגרת. הדם בעליה המפרפרת איננו עובר ביעילות לחדר השמאלי כך שנוצר עמדון של דם המוביל ליצירת קרישי דם העשויים לשלוח תסחיף אל המוח. פרפור עליות מעלה את הסיכון לשבץ פי שישה ושבץ בחולים עם פרפור עליות נוטה להיותת גם קשה יותר. ניתן להוריד באופן מובהק את הסיכון לשבץ בקבוצה זו על ידי שמוש בתרופות נודגות קרישה כגון הקומדין או התכשיר החדש פרדקסה.
חלון סגלגל פתוח (PFO) הינו שריד למחזור העובר העוברי הנותר אצל כרבע מהאוכלוסיה. דרך הנקב המחבר בין העליה הימנית לשמאלית עלולים לעבור קרישי דם מורידי הרגליים אל מחזור הדם הגדול ומשם למוח. ניתן לטפל ולסגור את בנקב בהליך צינטורי  אולם מחקרים הדגימו כי הפרוצדורה יעילה רק בחלק קטן מהחולים ובעיקר בחולים צעירים ללא גורמי סיכון אחרים  שעברו אירוע מוחי.
אנדוקרדיטיס הינה דלקת זיהומית של מסתימי הלב השכיחה בעיקר בקרב נוטלי סמים דרך הוריד. וגיטציות מזוהמות שוקעות על פני המסמם ועלולות להשלח למוח וכן לרקמות אחרות בגוף. גם מחלות רקמת החיבור כגון מחלת הזאבת עלולות לגרום לאנדוקרדיטיס שאיננה זיהומית אלא  ראומטית. חולים עם ספיקת לב קשה נמצאים אף הם בסיכון לשבץ מוח שכן גם בחללי הלב שלהם נוצר עמדון  העלול לגרום ליצירת קריש ולשליחת תסחיף למוח.  גידולי לב, כגון מיקסומה, הינם נדירים אולם גם הם מהוים מקור לתסחיפים למוח.
לסיכום, מחלות לב שונות רובות מהוות גורם סיכון מרכזי לשבץ מוח. בחולים לאחר שבץ ללא סיבה ברורה יש לבצע הערכה לבבית קפדנית.