חלק מחיי.

אני פאזל מורכב ומסובך של מליון חלקים ואולי מליארד ואין אדם בעולם שיכול לחבר אותו בשלמותו . אצל כל אדם שפגשתי בדרך השארתי חלק קטן ולא מובן . כי כזאת אני פוחדת להתקרב פוחדת להיפגע. לאמא נתתי את החלק הכועס לאבא את החלק הכואב ביותר . לבן זוג שלי את החלק המתסכל לחברה אחת את הצחוק לאחרת את הנאמנות ולכלבה שלי שמרתי את החלק של הלב . ומה נמצא אצלי ? חלקים קטנים קטנים שבורים לרסיסים בצבעים אפלים  של שחור אפור ואדום של אש. חולמת על התכלת הירוק והסגול. אבל לא מוצאת את אותו אדם שנתתי לו אותם. ואולי הם בכלל לא קיימים. ואני עודני הולכת בדרך במסע ואולי סתם באוויר . מחפשת את עצמי מחפשת את השיר את אותו הניגון שעליו מדברים כולם את אותו החיוך לאן הוא נעלם??