ילד שלי.

ראיתי אותך ילד שלי מזיל דמעה,
הרקנתי אז את ראשי 
ולחשתי ילדי שלי התמימות עוד תחלוף
והרצון לשמור עליך מכל משמר את ליבי תהרוס.

ילד שלי עוד תהיה גדול 
ודאגתי אליך תהיה כמו גרגירי החול
הבכי הראשון שלך ישרוף את עייני 
בהרגשה שאבדה לי היכולת 
לשאת אותך בזרעותי ולשמור מכל משמר.

ראיתי אותך ילד שלי נער מביט לשמיים ונושא תפילה
הרקנתי אז את ראשי והתפללתי יחד איתך.

ילד שלי עוד תהיה גדול
וכשתצא לדרך אהיה שם איתך
אבל בני יקירי רציתי שתדע 
שמסע חיינו הוא ארוך ויבוא היום שתצעד בו לבדך
בלי החיבוק שלי בלי נשיקה 
ילד שלי חשוב לי שתזכור 
נשמתנו היא רוח חיה וקיימת
הבלי הגוף הם שנרקבים.
ואני, אני אהיה איתך ילד שלי בכל המכשולים
המשענת הבית הכתף הרחם המגן

ילד שלי נשמתנו קשורה לעולמי עד!

אני לא נשואה ואין לי ילדים אני רק כותבת כאן את מה שחסר לי מהבית מההורים כל כך כואב לחיות לצד הורים בידיעה שהם כל כך עסוקים בעצמם במריבות בצעקות בענייני רכוש בלי לראות שהשעון רץ רק לכיוון אחד ואותי הם פיספסו הפילו שם בין השורות בין הכסאות.