עצות קטנות להתמודדות יומיומית עם הכאב
הי לכם חברים.
הייתי רוצה לשתף אותכם באיך זה לחיות הרבה שנים עם כאבים עזים, עם חוסר יכולת לחיות חיים רגילים והכי קשה-עם חוסר היכולת לעבוד במקצועי כאחות ולעזור לאחרים.
אז אולי דרך הבלוג, אוכל להוציא את אשר על ליבי ובכך לעזור לאחרים להבין שיש דרכים להתמודד עם שנים של סבל ולא הכל שחור בחיים.
חייבים למצוא כמה נקודות אור קטנות (כמו משפחה,אחיינים מדהימים וחברים). ללמוד להודות על כל בוקר שמתעוררים בו באופן טבעי ולא מכאבים!!!!
ללמוד לקבל עזרה של חברים (לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו "כל יכול" בעצמנו ולקבל עזרה מאחרים, זה כאילו להודות שאנחנו לא מספיק טובים. אז די עם השטות הזו, עזרה מהסביבה זה דבר חשוב וזו תמיכה שעד שלא נתנסה בה, לא נדע להעריך את עוצמתה!!!! אז אנא, הסכימו לשתף חברים (אבל רק כאלה שהם באמת חברים ואם תבקשו מהם לשמור על פרטיותכם למשל, הם אכן יעשו זאת ולא ילכו לרכל מאחורי גבכם על בעיותיכם, רקכדי להראות כאילו הם חברים טובים שרק רוצים לעזור לכם).
בשיתוף חברים/משפחה וכ"ד, תיראו כמה עול יורד מכם ולפעמים רק הידיעה שיש את מי לשתף בשעות קשות, עושה פלאות להתמודדות עם הכאב והקושי המנטלי המצטרף להתמודדות עם הכאב הפיזי.
נסו למצא משהו שמעניין אותכם להתעסק בו, בשעות הקלות יותר, כשהכאב לא לגמרי משגע אותכם ואז כשתתעסקו בדבר הזה, פתאום תשימו לב שכבר שעות לא לקחתם משהו נגד הכרבים, כי המוח היה עסוק בדבר שמעניין אותכם.
השתדלו לראות אור שמש, לשים לב לציוץ ציפורים, להריח פרח או פרי שמפיצים ריחות נפלאים (כמו פירות הדר) ובכלל, נסו למצא דבר 1 טוב בכל יום ולהודות על זה שאתם במצבכם (גם אם הוא קשה), כי תמיד יש כאלו שמצבם רע משלכם (אני יודעת שזה נשמע פלצני, אבל מנסיוני ארוך השנים-זה מקל!!!!!!

- 0
- שתפו
דווחושנית אני מאד מבינה ומזדהה. אם יש לך אפשרות לשתף ממה את סובלת - הייתי מציעה לעשות זאת.
מי יודע אולי יהיה מי שיעניק לך טיפים מועילים או אולי מישהו שנמצא איתך ממש באותה קלחת?
ובאשר לטיפים - כל כך נכון כל כך. הפרופורציות בחיים משתנות כשכואבים.לומדים להעריך ולהביט בצעדים הקטנים, בצבע ובגווניו, בריח..
וכן צרת רבים חצי נחמה וכן יש מי שסובל יותר (אם כי צריך לפול בפח הקנאה בבריאים.. גם זה קורה).
לילה טוב!
- 0
- שתפו
דווחושנית-לדין - מאחר וכרתו לי בטעות(אלק טעות...) את היצב הראשי שמעצבב את מע' העיכול העליונה, נאלצו לכרות לי את הקיבה, 1/3 מהמעי הדק,לעקוף את התרסריון ועוד קטע מהמעי הדק (כי הם השותקים) ובכלל, אני אחרי 8 ניתוחי בטן, שהאחרונים שבהם היו ע-נ-ק-י-י-ם!!! כריתת העצב פגעה בתנועתיות של המערכת, אבל השאירה את התחושה והתחושה כואבת מאוד. אני גם סובלת מדלקת כרונית של הלבלב, דבר שנחשב ברפואה כאחד הדברים הכואבים ביותר במע' העיכול.
בשל הניתוחים הנ"ל, אני לא סופגת כמעט דבר מהמזון שאני אוכלת (שגם זו בעיה. א-כי עברתי גם נ
- 0
- שתפו
דווחוטוב קודם כל כתיבה היא יופי של תרפיה לכל דבר ועניין לדעתי (מה עוד שאת כותבת טוב) ומעבר לזה זה אכן הרעיון מאחורי האתר, כל מה שכתבת ועוד.
חזקי ואמצי! :)
- 0
- שתפו
דווחושוב תודה על המחמאות.
מקווה שאוכל לעזור ולו לאדם 1 להתמודד עם תופעות לוואי שהזכרתי ו/או לשנות את ההתבוננות על החיים ולדעת להודות על הטוב ולא לקנא באף אחד, כי גם אם אדם נראה טוב כלפי חוץ, איננו יודעים מה קורה לו בפנים ולכן צריך לברר ולהיזהר כשלא מבינים למה אדם פלוני מתלונן "והוא הרי נראה כ"כ טוב ומלא בריאות"...
יש כאלו שבשבילם כאב בזרת הוא עצום ונורא, כי לשמחתם הם לא התנסו בדבר קשה יותר ואנשים חולים ששומעים את "התלונה הקטנה", לא מבינים על מה הקיטור. אז בל נשכח שגם כשלנו לא כאב באופן כרוני ו/ו קשה, לא ידענו להעריך את בריאותנ
- 0
- שתפו
דווחואני מעריכה את הפתיחות שלך ואת החוסן. אני מבינה שכבר שנים את סובלת מכאבים הבלתי נסבלים. אני כאחות מומחית בטיפול תומך מבינה את הסבל ( היו תקופות שגם אני סבלתי מכאבים עזים), אך יותר מכל תאור התמוודות שלך יכול לסייע לחולים נוספים לראות בדברים הקטנים היומיומיים את האור.
חיה הרשקו
אחות אוקולוגית
- 0
- שתפו
דווחותודה על המילים החמות.
איכשהוא לאורך השנים, הרגשתי שיותר קל לי להתעודד ולהאמין במה שאני חושבת, כשאני מספרת את זה לאחרים ולא רק אומרת את זה לעצמי. כנראה שיש משהו בשיתוף אחרים בקשיים, שנותן (לי לפחות), לראות את הדברים בפרספקטיבה הנכונה ואילו כשאני שוקעת במחשבות עם עצמי, אני נוטה לראות רק את הקושי ופחות את האור ולכן החלטתי על פרסום הדברים-לעודד אחרים ולתת מנסיוני כמה שאוכל וגם להתעודד בעצמי.
יום טוב ונטול כאבים עד כמה שאפשר-לכולנו.
אוריה
- 0
- שתפו
דווחוהבוקר קמתי לבוקר "על הפנים". הכל כאב לי, בגוף ובנשמה ומה לומר לכם, כשהלב כואב,זה לא ממש עוזר ללהתגבר על הכאבים הפיסיים.
לחלקכם זה ודאי ישמע מוזר, אבל הכלב שלי הלך לעולמו, פתאום, כשעתיים לפני צאת השבת ואני כדתיה, לא יכולת לעשות דבר, עד צאת השבת.
בד"כ, אינני יוצאת מביתי לבית הורי בשבת, בין ארוחת הצהריים ועד להבדלה במוצ"ש, אבל הפעם באה לבקר חברה טובה שלא גרה בכפר וכשיצאתי ללוות אותה, היא פחדה לעבור דרך אזור השרשרת של הכלב ואני קראתי לו כמה פעמים ומשלא נענייתי על ידו, אמרתי לה שלא תפחד כי הוא ישן מאוד חזק. לאחר
- 0
- שתפו
דווחולא כתבתי כבר הרבה ימים והסיבה היא, שהתחלתי לקבל קנאביס ואין לי מושג אם בגלל זה או בגלל שהגוף שלי פשוט כבר לא עומד בעומס הכאבים והתחושה הרעה ואתוצאה היא שאני פשוט ישנה כמעט 20 שעותביום!!! אני לצערי לא מסוגלת לעשות כלום, אפילו לא לקרא/לכתוב מיילים או כל פעולה אחרת. הנסיעה הכי קצרה-גורמת לי לישון אח"כ כמעט יומיים!!!
ניסיתי להפעיל על עצמי את כל הידע שיש לי ברפואה רגילה ואלטרנטיבית, כדי להבין מה קורה לי ולא נצלחתי עד עכשיו להבין.
ניסיתי לעשות "סיעור מוחות" עם הרופאה שמטפלת בי בכל מיני דרכים שהעיקרית בהן היא דמיון מודרך (ו
- 0
- שתפו
דווחואיזה כייף לי!!!!
התחלתי לעשן קנאביס רפואי לפני שבוע וסופסוף, אחרי מעל שנה וחצי, התחלתי להרגיש טוב.
הכאבים נרגעו ברמות שלא יאומנו ואני מצליחה לישון 5-7 שעות רצוף בלילה ולהיות ערה במשך היום!!!! (מה שנורמלי לרוב בני האדם, אבל אני ברוב חייי הייתי ינשופת לילה וגם השתדלתי לעבוד כמה שיותר לילות, בתקופה שעבדתי בחדר מיון וטראומה בהדסה ע"כ.
השבוע גם יצאתי לחתונה של בת של חברה טובה שלי מהכפר בו אני גרה, אחרי שלא יצאתי מעל שנה לאירועים בכלל ולצערי גם לא אירועים משפחתיים.
בחתונה הייתי פשוט מאושרת ובאיזה שלב קיבלתי ברכ
- 0
- שתפו
דווחואני שמח לשמוע שהקנביס הרפואי עוזר לך ..
- 0
- שתפו
דווחו