מה בעצם עשיתי?
לא יודעת איך מתחילים את זה בעצם ..
לפני 4 שנים הייתי בים עם חברות ,תוך כדי ריצה לתוך המים נפלתי ושברתי את הקרסול .
כמובן שאף אחד לא האמין לי כי לא בכיתי או צרחתי . בשלב כלשהו ההורים באו לקחת אותי ישר לרופא ששלח למיון ששם מרוב עומס שמו לי סד גבס ,לא שלם,חצי.
יום אחרי האורטופד של הקופ"ח שם לי גבס שלם .
מאותו יום התחילו כאבים. לאחר חודש הורד הגבס ועם זה המשיכו הכאבים .
ככה שנה וחצי שאני הלוך חזור אצל האורטופד מתלוננת על הכאבים.. הוא הביא לי כל מיני סדים וגרב אלסטית ושטויות אחרות .
כעבור שנתיים הגעתי לרופא אחר שעשה גם זריקות . ביקשו כמה פעמים MRI בסופו של דבר אושר ונמצא שיש קרע ברצועה ובוצע ניתוח "BROSTROM"
כחצי שנה לאחר הניתוח,עדיין עם כאבים מטורפים בקושי מצליחה ללכת עשו שוב MRI ללא שינוי .
לאט לאט התחילו למלא אותי בכדורים .
בשלב כלשהו התחילו לומר CRPS , לא הבנתי מה רוצים ממני בכלל .
נהיו בצקות ברגל . היא החליפה צבעים דבר שנורא הצחיק אותי .
צעקתי שיכרתו לי את הרגל . לא יכולתי לסבול את הכאב ..
הגעתי למרפאת כאב ברמבם ושם הפנו אותי למרפאת רעות .
ב-20 למאי הגעתי למרפאת רעות .
הייתי עם קביים ,לא מסוגלת לנעול נעליים , ללכת יותר מ5 צעדים , לא מסוגלת לסבול מגע עם הרגל .
גם שם סיממו אותי ,לא מהסם השווה .
מפה לשם פתאום אני בלי קביים ועולה אפילו במדרגות . אף אחד שם לא ציפה שאני אתקדם כ"כ מהר וב17 ליוני השתחררתי הביתה .
בהתחלה היה טוב .. הייתי הולכת ועולה במדרגות בלי בעיה . עושה פיזיותרפיה בלי הפסקה הכל כדי לא לחזור אחורה ..ואז הכאבים החליטו לחזור.
בהתחלה זה עוד היה נסבל אבל לאט לאט זה התקדם והתקדם וחזרתי לצלוע קצת .
מה בעצם עשיתי בשיקום הזה ?
למה אני כ"כ מאוכזבת מעצמי ?
על מי אני אמורה לכעוס ?
אוטוטו חוגגת 21 אבל עדין עם נכות .