קוצים
<p><em><span style="font-size:14px"><strong>אני אחרוג ממנהגי,הפעם לא אכתוב פוסט שמורכב באוסף זכרונות מן העבר...אם להיות כנה אני אשמח לעצות ותגובות ,מכיוון שאני אובד עצות.לא יודע מה לעשות או לא לעשות,מה לומר או לא לומר,להמשיך לשחק את החזק? או לפרוס את הקלפים על השולחן?!להמשיך בדרך בה בחרתי לפני שלושה וחצי חודשים או להביט אחור?! אני מתחיל להרגיש סדקים,המים מתחילים כבר לחדור..והסכר עוד מעט נפרץ. לא יודע מה לעשות??</strong></span></em></p>

מחשבות מחשבות ועוד מחשבות,לא מרפות ,לא נותנות לי רגע שקט ואין בי מנוחה.כל היום במיטה מאבד תחושת זמן לא יודע אם בוקר או ערב, אני מרגיש שרוף,שרוף מבפנים ברמות שכבר כואב לי הראש והבטן ,יש לי בחילה ובא לי להקיא..אני לא יודע מה זה להיות בלעדיה, אני לא יכול לשחרר אותה אפילו שניסיתי,אני לא יכול להפסיק לאהוב אותה אפילו שרציתי אני פשוט מרגיש את הכאב פיזית. אני מצטער על הרגע שנכנסתי לפייסבוק שלה,זה לא פייר שרק לה טוב,שהיא יוצאת,שיש לה חברות,שהיא מצטלמת לה בכיף..הייתה תמונה או שניים עם בחור,לא יודע אם יש ביניהם משהו אבל המחשבה הזאת מחרפנת אותי.אני כרגע ''אוכל סרטים'',וכן אני יודע שזאת זכותה והיא לא חייבת לי כלום…אני מריץ את המחשבות במהירות האור,הראש עובד נון סטוף להגיע אליה איכשהו,למקום שאליו היא יוצאת באופן קבוע…עברו מאז שלושה וחצי חודשים ואין יום שאני לא מצטער ממש מרגיש את הצער שהיא איננה.לא החלפנו מילה וגם לא נפגשנו מאז…עכשיו אני קרוב מאי פעם לשלוח לה הודעה,לא איכפת לי לקחת את הסיכון ולשמוע ממנה שזה נגמר,אבל מה אם יש עוד סיכוי אפילו קטן שהיא עוד אוהבת??
תודה רבה גבר!אני רואה שהקדשת מזמנך החופשי לתגובה הזאת ואמרת דברי חכמים,אני רואה שבאמת איכפת לך ומעריך את זה מאוד!!חזק ואמץ גם אתה...
- 0
- שתפו
דווחובקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". www.profleiba.com
- 0
- שתפו
דווחו