מחול השדים המתחולל בתוכי

כבר לילה שני שאינני נרדמת ..

מנסה לקום מהמיטה מסוחררת, חצי מעולפת

הבטן כואבת, שורפת, היא אינה מרפה ולא נותנת מנוח..

בתוך כל אלה מנסה להבין היכן אני?

המחשבות נודדות  לרגע קט אני פה, בהווה.. וברגע אחר -אני באותן מקומות מהעבר המתחילים את מחול השדים המתחולל בתוכי.. ומשם כבר כאב הלב שלא מניח ..  כמו סופת טורנדו הוא בא ושואב אותי לתוכה ומותיר אחריו שביל של דמעות, חתיכות שבורות מתוכי ,  אלו הם רסיסים מחיי.

את צעקתי החרישית איש לא שמע ואני נותרתי קפואה

ועתה? אני רק רוצה לתומי להרפות  ולחדול ..

כי כבר לא נותר בי  עוד כוח להיאבק

באותם זיכרונות כואבים, כחיצים נעוצים המותירים את חותמם בתוכי