החלל

לפעמים שאני בהתקף חרדה 

או שממש קשה ואני מרגישה נורא 

ואני מרגשה רע כלפיי עצמי ואחרים 

אני אוהבת לצאת החוצה בלילה ולהסתכל על הכוכבים 

בעיר זה קצת קשה אז יצאים ממש מאוחר שכמעט ואין אור ומשתדלים ממש ממש

אבל זה כיף 

להסתכל למעלה ולדעת שהבעיה שלך 

היא בגודל של גרגר אבק יחסית לגלקסיה

ושיש דברים מדהימים בעולם 

ושהבעיות הכי מתוחכמות שלנו הם לא שליש מהתחכום של הכוכבים 

וזה מדהים 

לחשוב שדבר שכל כך מעסיק אותך ביום יום 

שהוא הכל בחייך 

הוא כמו כלום 

וזה עוזר לי לחשוב שגם אם אני כלום יחסית לשמיים 

אני יכולה ללמוד על היופי של השמיים ולדעת ולשאוף 

להגיע עד לכוכבים 

ואז מה אם אני מייצרת גרגרי חול כל יום הם במיילא נעלמים בין הכוכבים 

ומותר לבכות כי אחרת לא היה לי סיבה לצאת החוצה ולהסתכל על הוככבים