חשש לשווא

טוב עוד יום עבר לא אכלתי כלום ובמקום לראות אוכל אני רואה קלוריות, אני מטגנת לבת שלי חביתה ואני רואה קלוריות – מאכילה אותה סלט ורואה? – קלוריות… תסכול…

אבל גם דברים טובים קורים… תקופה ארוכה אני רוצה לפתוח עם בן זוגי נושאים שפעם לא העזתי אפילו לחשוב עליהם בטח שלא לדבר. אבל היום העזתי…

כל כך פחדתי, מכירים שמריצים את התסריט בראש אלף פעם קודם? מה אני יגיד ואיך הוא יגיב  מה אענה לו ואיך הוא ישיב לי… הרצתי את התסריט בראש אלף פעם אין מה לומר זה אפילו לא היה קרוב למציאות…

זה היה כל כך טוב לא האמנתי!!! זה היה מדהים כאילו הוא רק חיכה לזה שאשתף אותו, שאספר לו, שאתן לו להיות חלק ממני ממה שאני מרגישה וחושבת.

חבל לבזבז את הזמן שלנו על דמיונות כדאי פשוט לעשות, הרי יכולתי להתבשל בתוכי עוד שנים כמו שחיכיתי עד עכשיו לא חבל? טיפ טיפה אומץ, זה משתלם… מנסיון…