בבית!!

אני בבית!!!

איזה כיף! כלכך חיכיתי לזה…

ביום ראשון הייתי בתל השומר במעקב אצל הדיאטנית… לא עליתי במשקל… אבל גם לא ירדתי…

נשארתי בדיוק אותו הדבר.

אני לא ממש יודעת אם לצחוק או לבכות. עדיין קשה לי לעכל את העובדה שאני צריכה להשמין את עצמי. (סורי, אני עדיין שונאת את המחשבה הזו. ונאבקת שלא לכתוב את הביטויי ״לפטם את עצמי למוות״) 

עדיין בכל פעם שאני אוכלת אני מרגישה מגעיל… כאילו שאני חוטאת…

כשהייתי בדירת השירות היה לי ממש קל ונח לא לאכול. פשוט כי לא היה אוכל! ולא היה מי שיאמר לי מה לעשות… ובבית יש כלכך הרבה מגוון ופיתויים וריחות…!

בעצם, זה למה הבאתי את עצמי לפה! כי אני יודעת שכאן אני אוכל. כאן אני לא אוכל להתחמק.

אבל אעהאעהאעה זה כלכך מטריף אותי!!!! אני לא עומדת בזה 🙁

האנורקסיה שבתוכי טובעת!! והיא מנסה לשרוד בכל דרך אפשרית! היא תופסת אותי ומנסה להוריד אותי ביחד איתה, ולשאוב אותי לתוך החור השחור האינסופי שלה. אני לא אתן לה!!!! זהו! עכשיו ידי על העליונה!

התחלתי לקרוא מלא פוסטים של בנות שנלחמות ומתמודדות עם הפרעות אכילה. זה ממש מחזק ומעודד. ואני קוראת את הפוסטים כמעט ברוב הזמן הפנוי שלי… פיתחתי לעצמי איזשהו גלגל שכזה, הוא די אידיוטי אבל עוזר לפעמים:

אני מרגישה איזשהו שמץ של רעב -> מנסה להתחמק מלאכול בשלל השיטות שפיתחתי -> קוראת כמה פוסטים של התמודדויות או של בנות שהחלימו -> מבינה כמה שזה פטאתי לא לאכול -> מקבלת מוטיבציה -> אוכלת! ->  משתדלת להינות מזה -> (לא תמיד מצליחה. זה לא קל לאכול כשמליון קולות צורחים לך בראש.) -> שונאת את עצמי אחרכך. (אבל למי אכפת. לפחות אכלתי.)

והחלטתי עם עצמי שאני לא נשקלת יותר! רק אצל הדיאטנית! (בינתיים לא ממש הולך לי… הצלחתי רק יום אחד לא להישקל והיום נשברתי.)

אני עדיין מחפפת בתפריט. הוא לא ממש גדול. לפחות לאדם רגיל. לדעתי הוא מפלצתי.

עוד כלמני דברים שקרו לי:

אתמול אכלתי שניצל! (*בכי*)

ובערב אמא שלי טיגנה המבורגרים. וממש התחרפנתי מהריח. לקחתי לי המבורגר אחד, ורק מלגעת בו עם כל השומן… והריח… כלכך מגרה… כלכך עסיסי… התחלתי לבכות כמו מטורפת. זרקתי אותו על השיש (שיגידו תודה שלא לפח) ורצתי לחדר. כולם חשבו שהתחרפנתי.

אני באמת מחורפנת. חולת נפש.

ניסיתי להבין מה עובר עלי ופשוט לא הצלחתי להסביר… ניסיתי להרגע ולא הצלחתי… רק רציתי לברוח. הריח הזה שרף אותי מבפנים. הגעיל אותי. ריח כלכך טעים.

נכנסתי למיטה ונרדמתי אחרי שעתיים בערך.

שונאת את עצמי.

אה, ומסתבר שבסוף אין לי תקן לשירות!! אתם קולטים!@@!!@?!? ז"א שנכון לעכשיו אני בבית בלי תעסוקה, בלי מסגרת, ואת כל הימים האלה שעוברים אני אצטרך להשלים בסופשנה!!! איזה חרא!