לפעמים אני נזכרת בך

אתה יודע, זה ממש קטע, כי אני לפעמים חושבת עליך ומאד מתגעגעת. אני תמיד אומרת לעצמי שהייתי רוצה להכיר מישהו שמזכיר לי אותך. אני יודעת שכתבתי את זה כבר, אבל אני חושבת על זה, כך שאני כותבת על זה שוב. אני לא יודעת איפה אתה ואם אתה נשוי או לא ואם יש לך ילדים וכמה, אבל אתה בטוח בזוגיות. מקווה שטוב לך ושאתה בריא. הכרתי אותך כמה ימים לפני שחליתי ואני כבר חולה שבע עשרה וחצי שנים, כך שהכרתי אותך לפני הרבה זמן ולפעמים אני נזכרת בך ונורא בא לי לפגוש אותך, לא יודעת איפה ולא יודעת באיזה הקשר. כשחליתי הייתי איתך ואתה רצית לנסוע לתאילנד ונפאל אז אמרתי לך: בוא ניסע עכשיו, כי לא ידענו מה יהיה, ואני צדקתי, כי כיום לא הייתי יכולה לנסוע לשום מקום. כשהיינו בתאילנד סתם טיילנו ובנפאל עשינו טראק, שכיום ודאי לא הייתי יכולה לעשות אותו. אני מאד שמחה שלפחות יש לי תמונות, כי צילמנו הרבה וזה נורא כייף. המטפל הקבוע שלי ראה את התמונות. הוא מכיר את נפאל, הוא בעצמו נפאלי וזה בהחלט מצא חן בעיניו, ורואים אותי בתמונות אייך הייתי פעם עם שיער ארוך ואחת שמטיילת ועושה חיים. הוא הבין שהיה לי אופי קצת אחר, מרדני ושמח (גם היום..). הייתי מאד אחת שמטיילת ונהנית מהחיים. בתמונות האלה הייתי גם יותר שזופה, זה מה שהשמש בנפאל עשתה לנו.. אני יכולה לנסוע לניו יורק, כי היא מאד נגישה לנכים, אבל בהחלט לא בא לי לנסוע לשום מקום. אני חייבת להגיד, שגם להיות במטוס כשאתה נכה על כסא גלגלים זה מאד לא נעים. כבר נסעתי פעם אחת במצב שאני נמצאת בו, כי עשו משהו לחולי טרשת נפוצה, ולצערי לא בארץ. אני מאד מקווה שזה יגיע לארץ, כי לא בא לי לנסוע לשום מקום. את הטיפול צריך לעשות כל שנה..