לאן אנו רצים ???

זה אולי ישמע לכם  דיכאוני משהו ….אבל זה ממש לא ..ממש לא אלו מחשבות שעוברים בראשי לאחרונה ואני אומר לעצמי תגיד עופר לאן כולנו רצים….אני צופה מן הצד ורואה אנשים עובדים כמו מטורפים כדי שיהיה להם עוד ממון עוד הישגים , מתווכחים על שטויות , פוגעים באחרים , רבים עם האישה או בת הזוג עם הילדים , עם השכנים ,עם בני המשפחה , עם האהובים שלנו , על מה ? למה??? מדוע אנחנו מתנהגים כך??? הרי במי אנחנו נלחמים באוהבים שלנו ????!!!! וגם על מה ??? על דברי הבל , דברים שמימלא לא נוכל לתקן ולשנות .. הרי לא נוכל לשנות סידרי עולם או אופי והתנהלות של אנשים אחרים , מה שמעציב כאן הוא העניין שאנחנו נחשפים לדברים הללו רק אחרי שעברנו מחלה קשה או טראומה שהשפיע על חיינו .. ואז לפתע אנו מתעוררים ושואלים שאלות …מדוע?? איך?? למה?? חבל שאנו לא מתעוררים כאשר לנו לפתע פתאום איזה צער קשה ועמוק שאנו צריכים להתמודד איתו ואז רק אז אנחנו פוגשים את החיים באופן שונה באופן שמזעזע אותנו עד עמקי נשמתנו …אז אנחנו מעריכים כל פרט קטן וכל מילה או אפילו שטות מוחלטת שהייתה מוציאה אותנו מאיזון …הכל נראה לפתע טוב ורוצים לגמוע מן החיים מכל צד שלהם גם לטוב וגם לפחות טוב על פי ראותינו ….בסופו של דבר כולם מגיעים לאותו מקום …לאדמה שממנה נוצרנו וכל חיינו נשארים בתור זיכרון בהתחלה לכל מי שהכיר אותנו ואחר כך אך ורק לבני משפחתינו …לכן המשפט שאמר החכם באדם שלמה המלך "טוב שם טוב משמן טוב" הוא הרלוונטי ביותר ..אין לאן לרוץ , אין על מה להילחם בטירוף חייה את חייך וכל מה שתשאיר כאן הוא את שמך הטוב מפני שלאן שתגיע לא תקח איתך ולו אבק גשמי מחייך …. הלוואי שנצליח להתעורר ולהבין את המהות תמיד