בחלום
מתוך החלום, במיטה גונחת,
אומץ על קביים דחף אותה, להעמיק פנימה,
לתוכה.
למצוא את האמת, לנקות את המראה הפנימית,
המאובקת.
לטהר את השיפוט שדבק בה, לוותר על הפחד,
שעיוור אותה.
לסלק את הענן המפויח שהורגל לרחף,
מעליה.
האשמה התיישבה בצד, גירדה שוב ועוד את דופן הדמעה, בבועה משלה והתעוררה.
-
2 תגובות
