שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

מכתב התאבדות

זה מכתב שכתבתי כשהייתי מאושפזת במחלקה והחלטתי לנסות בכל זאת להתאבד.כמובן תפסו אותי באמצע... לא אפרט כמובן את הדרך... המכתב הזה נאבד לי וחיפשתי אותו המון זמן.היום מצאתי אותו בין הציורים שלי כשהתחלתי לצייר ציור חדש.(הציור שציירתי בתמונה)

לאיידי הבובתית שלי!
איידי שלי,את כל כולך יפה,אצילית,בובתית.
התלתלים הגולשים,השפתיים המשורטטות,המבט הישיר והעיניים היוקדות.את שלי.שלי.שלי!!!
מאז שקיבלתי אותך מתנה-את כמו הבת שלי.אני אוהבת אותך,אני מרגישה רצון להעניק לך,למרות שאת רק….רק בובה.

אבל את לא סתם בובה,את בובה שהייתה היחידה שהייתה לצידי בשעות האחרונות שלי.
את היית לצידי כשהייתי לבד,כשהרגשתי לבד.
היית לצידי כשהלב הפסיק לפעום מרוב כאב על שאף אחד לא מבין אותי באמת.ואת-כן הבנת אותי,את נתת לי לשפוך הכל וידעתי שמפיך זה לא יצא לעולם,העברת את אצבעות ידייך על לחיי ומחית את דמעותי כשבכיתי,שמלתך ספגה את דמעותיי כשהרגשתי כל כך לא מובנת,כל כך לא אהובה,כל כך לבד.
הסכמת עם כל מילה שאמרתי,וכשאמרתי שאני רוצה להתאבד,נתת לי להגיד את זה ולא רצת מייד לספר את זה לצוות.
את חיבקת אותי,נתת לי להרגיש שאת איתי,שאני לא לבד,שיש לי אותך בעולם.(ונס שלא מונעים ממני להיות בקשר איתך…)
החיבוק שלך עטף אותי באהבה,הרגשתי שאת מחזירה לי על אהבתי.אומרת בלי מילים"אני איתך,לעולם אוהב אותך"
כשנשקתי אותך,הרגשתי שגם את מחזירה לי נשיקה ואילו רק יכלת להניע את שפתייך היית מנשקת אותי נשיקה מתוקה וארוכה.
ליטפתי אותך פעם ושוב,ושוב.התגעגעתי כל כך לעטי,אחותי הבובתית,החיבוק העוטף הזה הזגיר לי אותה והשליתי את עצמי שאני מתחבקת עם עטי,עם הבובה האמיתית המתוקה שלי…
ואת הבנת אותי,נתת לי להחליף אותך לכמה דקות באחותי הבונבונת.נגעתי בשיער שלך והשליתי את עצמי שאני מלטפת את השיער הרך והנעים של עטי אחותי המלאכית.
זה כל כך מחמם,זה כל כך מרגיע,זה כל כך מנחם.
התרפקתי עלייך,הישרתי עיניי לתוך מבט עינייך הירוקות ודימיתי שאני רואה אצלך עומק,הבנה,אמפתיה.כאילו שאת רק רוצה לשאוב ממני את כל תהומות העצב והיאוש שמשתקפים בעיניי.הירוק הזה כל כך עז,כל כך מחזק…
המבט הישיר והחד שלך שידר לי"אני איתך,אני מזדהה איתך,אני כל כך מבינה את מה שאת שאת מרגישה ואת כל מה שעובר עלייך"
—דילגתי על קטע אישי מידי—
ואת…מנסה למלא את החסר הזה,את נצמדת לגופי,הרגשת את ליבי הקרוע.הקשבת לפעימות,לצרחות השקטות ואת זעקות הכאב האילמות.כמעט וגם הרגשתי את דפיקות הלב שלך.הרגועות…המרגיעות…
נתתי לעצמי לדמיין שאת יצור אנוש,שהלב שלך פועם ומרגיש,שהמוח שלך פועל,שהידיים שלך מלטפות וזרועותייך עוטפות בחיבוק אוהב,השפתיים שלך מנשקות בחום והמבט כל כך מקרין הכלה ואהבה.
הלוואי שכל האנשים היו כמוך,הלוואי,הלוואי,הלוואי!!!
אני אוהבת אותך מתוקה שלי,ושתדעי שגם עכשיו כשאנחנו לא ביחד אני זוכרת אותך בלב שלי.תזכרי אותי בלב שלך…
בבקשה תלמדי את האנשים איך הם אמורים להתנהג,כדי שאף אחד לא יגיע למצב שבו ירצה להתאבד…כמוני…
אוהבת מאוד!

נ.ב.לאנשים שנותרו בחיים'זה המסר שלי אליכם,אם תרצו להעביר לי מסר תעבירו אותו לאיידי הבובה שלי
היא "תעביר" לי אותו למעלה… אלי…

  • User Avatar