אני בבית !!
אני בבית השתחררתי ביום חמישי מהבית חולים 🙂 עכשיו אני צריכה לחשוב מה הלאה , מה אני הולכת לעשות עם עצמי…. הציאו לי בבית חולים ללכת להתנדב בריפוי בעיסוק . אני אוהבת לעשות דברים וזה מאוד כיף ובמיוחד כן אני יוכל לתרום מעצמי וללמד אנשים דברים שאני יודעת , זה משחרר , יש לי מחר רעיון באיזה שהוא מקום אבל שוב זה רק פעם בשבוע , אני ממשיכה לחכת לפסיכולוגית שלי , אבל עדין חושבת מה הולכת לעשות עם המרפאה , הפגישה שלי עם הדיאטנית זה פעם בשבוע חצי שעה , ולמה בדיוק זה מספיק חצי שעה ?!?! לפסיכיאטרית יש לי תור רק עוד שבועיים , התייעצתי עם הפסיכולוגית שאני רוצה לעזוב את המרפאה ולהתחיל במקום חדש , היא חושבת שזה לא נכון לעשות , היא אומרת שעם אני יעזוב זה בעצם למחוק את כל מה שקרה בחודשיים האחרונים , אומנם זה נכון אני באמת רוצה למחוק את כל מה שהיה ואני יודעת שעם אני אתחיל מקום חדש אני לא יפתח אליהם או יספר להם דברים כמו שהייתי פתוחה עם הדיאטנית שלי והפסיכיאטרית , בעלי אומר שיקח זמן האמון שלהן יחזור ושהיחס שהיה לפני יחזור אבל נכון לעכשיו זה לא בדיוק ככה נכון הן גאות בי שהצלחתי לעבור את האישפוז הזה במיוחד שבועיים במחלקה הסגורה , אבל קשה לי עם היחס עכשיו והעקיצות האלה , בזמן הזה שהייתי בבית חולים לא אכלתי צימצמתי המון וירדתי במשקל ובשביל 3 שבועות זה הרבה , אבל זה חזר והתחשה להמשיך לרדת חזרה ובגדול , אני רוצה להתמודד עם ההפרעת אכילה ולא לתת לזה להשפיע עלי ולא ליפול שוב להלחם אבל איך ? כמו שרשמתי לא מזמן כל פעם זה מתחלף אני מטפלת במשהו אחד ואז ההפרעה השניה חוזרת , איך מתמודדים עם שתיהן ולא ליפול פעם לפה ופעם לפה …. אני לא יודעת מה לעשות , עם אני הלך למרפאה אחרת יכול להיות לזה 2 צדדים שהם לא מכירים אותי ואני יכולה בקלות לפול להפרעת אכילה או שאולי מקום חדש יהיה שונה , אולי בכול זאת לתת צנס חזרה ואלי היחס באמת יחזור להיות כמו שהיה ,.. עדין אין לי תשובה מה אני הולכת לעשות בקשר לזה … ובלי קשר לזה נראה לי שאני חייבת להתחיל למצוא לי עבודה עם אני אשאר בבית אני אשתגע שוב וזה מה שאני לא רוצה ממש לא !!
-
2 תגובות
