בסך הכל מבקשת הזדמנות …

לאורך התקופה האחרונה, אני יושבת עם עצמי ומנסה להבין איך ולמה אני נמצאת במקום בו אני נמצאת, אני מנסה נואשות ובאופן די כושל להיחלץ ממעגל החיים שסובב אותי בשנתיים האחרונות. ואני עושה זאת תוך התמקדות בתחומים בהם אני מסוגלת להצליח ולראות תוצאות מיידיות, אך משום מה האנשים שסביבי דואגים להזכיר לי כמה עשוי להיות לי קשה ומגביל המצב בו אני נמצאת ובכך הודפים אותי, כאילו לטובתי, לאחור. כל כך מכעיס שבמקומות בהם אני לא מוותרת לעצמי אחרים מוותרים עלי, אני לא יודעת עוד כמה זמן אוכל לשדר אופטימיות, לחייך ולאלצ את עצמי להילחם בסביבה שמרחמת עלי (כאילו אני מסכנה). אני בהחלט לא מסכנה ולא רוצה רחמים, אני רוצה הזדמנות מתוך זכות ולא מחסד. אני רוצה להיות מועילה ולא להרגיש חסרת תועלת וחסרת אונים. כל כך מורכב, כל כך מאוס ובלתי נסבל המצב המתמשך הזה … והכל בגלל מה שנחשב תענוג לרוב וסיוט לאחרים …