אבא ואמא בקבוצת תמיכה

"רציתי לומר לך שעכשיו, סוף סוף, אני לא צריכה להתמודד עם הבעיות שלך לבדי. סוף סוף יש מי שמקשיב לי!"
-"וואלה…"
"כן! הזמינו אותי לקבוצת תמיכה כזאת להורים שיש להם ילדים שהם קצת אה… נו… איך אומרים את זה…?"
-"חולי נפש כמוני?"
"כן. לא, אתה יודע, אתה לא צריך להשתמש במילה הזאת, נו, אתה לא חולה נפש, זה משבר שיעבור לך, אז מה שיש לך אבחנות, אז מה שזה סטיגמה, תתגבר על זה."
-"אוקיי ו? למה שזה יעניין אותי?"
"אז בגלל שאני ואבא לא מצליחים להתמודד איתך לבד, ואין לנו עם מי לדבר על זה, כאילו, יש לי את התרפיסטית שלי שעוזרת לי להסתדר איתך ועם אבא אבל, אה… אני פשוט אה… חושבת שזה יעזור יותר. הייתי שם היום ואני חייבת לומר לך שזה פשוט משחרר אותי"
-"אחלה…"
"כן! היית מאמין כמה הורים יש שם שיש להם ילדים בדיוק כמו שאתה?"
-"כן?…"
"כן! זה פשוט, יש שם כל מיני סיפורים כאלה שכשאני שומעת אותם אני חושבת שאתה לא תוכל להגיע לשם אבל אתה יודע אתה אף פעם לא צפוי היום אתה שמח ומחר אתה יכול לתלות את עצמך בהפתעה על הטוש במקלחת…"
-"תודה על הרעיון"
"היו שם כל מיני הורים לילדים כמוך בגיל שלך צעירים יותר או גדולים יותר ואמרו לי בקבוצת תמיכה שאם מדברים על אובדנות אז זה לא מעודד את הבנאדם האובדני להתאבד ועכשיו אני מבינה שאני יכולה להיות פתוחה יותר איתך"
-"וואלה…"
"כן, וזה גם יעזור לאבא שלך, שיהיה מי שיקשיב לו, שהוא גם ילמד איך להסתדר איתך ואיך להתמודד איתך ואיך להבין אותך… הצעתי לו לבוא אבל הוא סירב, גם הצעתי לו טיפול זוגי, וגם אז הוא סירב, אבל אני בטוחה שמתישהו הוא יסכים לבוא למרות שהוא חושב שכל הנושא הזה זה חתיכת בולשיט אחד ענק"
-"אוקיי, ו…?"
"למה אתה נשמע לא שמח בשבילי?"
-"אני? למה שאני לא אהיה שמח? זה לא משנה לי הנושא הזה, פשוט לא מבין למה באת להפריע לי איתו"
"זה שכאילו, אוף. אני לא יכולה ככה. כל הזמן אני צריכה להתמודד עם הקושי שלך ואתה לא יכול לראות את הקושי שלנו, של המשפחה שלך. אז בסדר, אז אתה רוצה למות. אז רע לך. אז מה?? ולנו לא רע?? ומה עם מלא ילדים במדינות אפריקה וכל זה שעובדים בעבדות קשה ולהם יותר רע??? תחשוב אם היית במקומם. והם אפילו לא מתבכיינים על הקושי שלהם!"
-"…"
"וכאילו, שלא תבין מזה לא נכון, לא אכפת לי שתבוא לדבר איתנו מדי פעם. אתה לא מדבר איתנו הרבה. אני רוצה שנדבר יותר, אבל אתה צריך גם להבין אותנו, להבין שזה לא קל… שכאילו, אי אפשר…"
-"אי אפשר מה?"
"אי אפשר איתך ככה יותר, אני באמת לא יכולה. מה, מה לא עשיתי נכון? מה לא עשינו אנחנו נכון? איפה נכשלנו בחינוך שלך? למה גדלת להיות ילד כזה או יותר נכון אתה כבר גבר אז גבר כזה? למה אתה לא שמח? למה אתה נראה כל החיים כאילו אתה עוד מעט הולך למות מהתקף לב? אתה לא יכול טיפה לחייך קצת?"
*מחייך חיוך מזויף*
"יופי, ועכשיו אולי כדאי שתתחיל להעלות במשקל. תראה אותך. אתה גם לא עושה ספורט וגם לא אוכל מספיק. אתה רוצה להיכחד לי לגמרי?"
-"…"
"תמשיך ככה! ואני הולכת לשאול את אבא אם הוא רוצה להצטרף אליי. הם מעדיפים שיבואו לשם בזוגות. וגם איזה אחד שם הסתכל עליי כל השעה וחצי של הפגישה אז אבא מה זה יקנא"
-"…"
"תגיד, לא אכפת לך אם אני מדברת שם עליך, נכון?"
-"לא"
"כי כבר דיברתי"
-"אחלה"

אמא ואבא הולכים לקבוצת תמיכה
כי הם צריכים תמיכה, כי קשה להם איתי

#מה_קורה_פה