זה כמו תכשיט יפה שבלעדיו מרגישים שמשהו חסר בנו
זה משהו שנורא היתלבטתי אם לכתוב כי אני מבינה כמה שזה מפגר אבל בסוף החלטתי לכתוב את זה...עדין לא יודעת למה....
אחרי שאני עושה את זה הבטן שלי ניהית ריקה ומשתטחת שוב…ניהית שטוחה ויפה, ואני מסתכלת במראה ורואה שהעיניים שלי קצת נוצצות כאילו אחרי בכי ( אני לא בוכה כשאני מקיאה,זה ריפלקס רגיל כשמקיאים אז העיניים דומעות ממש כמו שמקבלים מכה באף) וביגלל שכל כמה שניות עצרתי את הנשימה והיתאמצתי אז גם הפנים שלי קצת סמוקות, ואני מפזרת את הקוקו ולשיער שלי יש את הצורה היפה הזאת שהוא קצת מנופח אבל יושב יפה סביב פניי, ואני מיסתכלת על עצמי במראה ורואה את עצמי עם הלכיים הסמוקות והעיניים הנוצצות והשיער הפזור והארוך שכבר שנתיים לא גזרתי ואני פשוט חושבת לעצמי בצורה הכי פשוטה שיש:"דוקא את סבבה במראה,אולי אפילו יפה".
