שלב אחד הסתיים

אז הנה אנחנו יום אחרי הטיפול האחרון, הרעל "המרפא" שהכניסו לאמא. הרעל שממנו מבן אדם שהמראה שלו בריא היא נהפכה להיות "חולת סרטן".

הנה תקופה של חודשיים כמעט והסתיימה לה, תקופה שנשמעת קצרה אבל זאת הייתה התקופה הכי ארוכה בחיים של כולנו !

נשארו עוד כמה טיפולים ואז להמתין, להמתין לתשובה שאנחנו מאחורי זה. כל כך מחכה ליום הזה. ליום שהכל יהיה מאחורינו , ליום שנוכל להגיד שניצחנו! שניצחנו את המחלה הארורה הזאת.

עוד שבוע אני חוגגת יום הולדת, כל שנה אני כל כך מחכה ליום הזה , כל כך אוהבת להכין, לארח, להיפגש . תמיד חודשיים מראש כבר מתחילה לתכנן. השנה כל כך לא אכפת לי מכולם, השנה אני רק מאחלת לעצמי ליום הולדת שהמתנה הכי טובה שאני יכולה לקבל זה שאמא תחלים, יותר מזה לא רוצה כלום.

איך בתקופה כזאת קצרה מבינים כל כך הרבה על החיים!

שום דבר לא חשוב בחיים חוץ מהבריאות , מהבריאות שלנו ושל הקרובים לנו , ברגע שקורה משהו לקרובים לנו , להכי הכי יקרים לנו ההרגשה הנפשית שאנחנו חולים גם!

היום, בטיפול עם אמא, כל כך כאב לה. היא שכבה שם במיטה כל כך חסרת אונים הסתכלה עליי במבט סובל, במבט כואב , ואני ישבתי שם ולא יכולתי לעשות כלום, לא יכולתי להקל עלייה אפילו טיפה. זאת ההרגשה הכי נוראית שיכולה להיות! לראות את האדם הכי יקר לך בעולם והכי קרוב אלייך שוכב חסר אונים, מותש, סובל ואת לא יכולה לעשות כלום חוץ מלשתוק ולהסתכל לה בעיניים במבט מלא תקווה, ובבפנים הרגשתי שהכל מתכווץ לי, מתכווצת לי הבטן, מתכווץ לי השרירים, מתכווץ לי הגוף , כל כך כואב לי איתך אמא !

נגמר הטיפול, נסענו הביתה, היא הלכה לישון, הלכה להתמודד עם הכאב בשינה. ואני חזרתי לבית, נכנסתי לחדר ושוב התחלתי את התמודדות שלי לבד עם עצמי, בלי שאף אחד יראה או ידע, שכולם ימשיכו לחשוב שאני חזקה ולא נשברת!

כאבה לי הבטן כל כך, כאב לי הגוף, כאילו אני הייתי זאת ששכבה שם, אני זאת שהרגישה. הלוואי והייתי יכולה לקחת אפילו קצת , קצת ממה שהיא מרגישה כדי להקל עליה.

אמא אני כל כך רוצה ממך מתנה אחת בסך הכל ליום הולדת , מתנה אחת ומבטיחה שאני לא אבקש בחיים כלום ! אמא תחלימי !