today is the first day of the rest of your life

בזכות הטרשת קיבלתי מתנה – חופשת מחלה ארוכה שסופה אולי בפרישה מוקדמת.

מוזר שפתאום יש לי אפשרות לנוח, לנשום, התעמל ולדאוג לעצמי.

אז היום זה היום הראשון שבו לא הייתי צריכה לרוץ ולמהר לעבודה, לשבת שעות מול המחשב, לסבול מכאבים בלי היכולת לנוח ולהיוושע מהם קצת.

זה משמח מאד, אבל גם עצוב. הטרשת ניצחה? הפסקתי לעבוד בגללה? לא מקובל עליי בכלל.

אני מנסה לראות את זה כהזדמנות להתחלה חדשה

להתחיל לעבוד מהבית, לעסוק בתחביבים, לבלות עם הילדים…עם החברות.

אז אפשר רק לראות את זה כמתנה מהטרשת -הזדמנות לצאת מהמרוץ ולחשב מסלול מחדש.

אז תודה לך על ההזדמנות טרשת יקרה. אל תקחי לעצמך את הקרדיט יותר מדי. זה לא את שניצחת אלא אני שהחלטתי לנצל את הזמן שלי על הכדור הזה אחרת ולהנות כל עוד אפשר.

שיהיה לי בהצלחה, חייבת לצאת כבר לשיעור פילאטיס