בלוג

הודו 2: הטיול האחרון

הנה אני מנסה שוב. יותר קל לטוס לחו"ל מאשר לכתוב פה. הנושא החוזר על עצמו הוא הקשיים שנגרמים לאנשים כמוני עם קשיי הליכה על"י שדות התעופה. החלק הקשה ומשפיל ביותר תמיד קורה בעליה וירידה מהמטוס

תוכן

9 תגובות
ערן ברקוביץ פסיכולוג רפואי מומחה.

חבר קהילה · 18.5.2016
מה קרה?
כעיקרון על חברות התעופה לתת תמיכה ועדיפות לאלו עם קשיי הליכה, אך אני מבין שלא כך היה במקרה שלך...
דווחו
תוכן
מ

מריס מור אני בעצם שותה תה טוב מהודו, סין, וסרי-לנקה. אני שוחה כל בוקר 1.720 ק\"ם. אני משתתפת בתערוכות מקומיות עם הצילומים שלי וכותבת ומפרסמת שירה (POETRY) באגלית., הייתי מורה לאנגלית במסגרות בי\"ס תיכון (גם ריכזתי) ומכינות שונות משך 16 שנה. הסטרס של מערכת בית סיפרית ומש\' החינוך \"עזרו\" לקדם את המחלות שלי (MS ּFMSׂ) ויציאה לפרישה מוקדמת עקב המחלות.

חבר קהילה · 19.5.2016
שלום ערן, לו הצפייה שלך היתה אמת. בנתב"ג זה בדיוק ההפך מאז שאנחנו טסים שזה לפחות פעם בשנה ובשנים האחרונות פעמיים לכל כיוון. חברת התעופה הלאומית שלנו (הכי אשמה!) מתרצת תמיד שזה הנוהל של השדה. הרבה יותר נעים לטוס עם חברות אחרות איפה שאני לא צריכה להתכונן לקרב לפני כל נחיתה.
דווחו
תוכן
ערן ברקוביץ פסיכולוג רפואי מומחה.

חבר קהילה · 19.5.2016
אם חברה אחת לא יודעת לתת את היחס והשרות המתאים לאנשים עם קשיי הליכה, ברור שכדאי לפנות לחברה אחרת. האם את יכולה לפרט כדי שאנשים נוספים יידעו ממה להיזהר?
דווחו
תוכן
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.

חבר קהילה · 19.5.2016
נשמע מאד מתסכל ומעצבן
דווחו
תוכן

ע

עוזית

חבר קהילה · 19.5.2016
שלום לכם,
לא יודעת על מה התלונות . נכון שבחו"ל בכל שדה השרות לנכים קצת יותר טוב, אבל גם בארץ ישתפרו.אני טסה תמיד עם סקוטר, ותמיד עוברת את כל התור כי אנשי הביטחון קוראים לי. וגם בעליה לטיסה אני עם הסקוטר עד הכניסה למטוס ואז לוקחים אותו ואני מקבלת חסרה בנחיתה. צר לי זה לא מה שקורה עם כולם.
דווחו
תוכן
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.

חבר קהילה · 19.5.2016
עוזית כיף לשמוע גם פידבקים חיוביים
דווחו
תוכן
מ

מריס מור אני בעצם שותה תה טוב מהודו, סין, וסרי-לנקה. אני שוחה כל בוקר 1.720 ק\"ם. אני משתתפת בתערוכות מקומיות עם הצילומים שלי וכותבת ומפרסמת שירה (POETRY) באגלית., הייתי מורה לאנגלית במסגרות בי\"ס תיכון (גם ריכזתי) ומכינות שונות משך 16 שנה. הסטרס של מערכת בית סיפרית ומש\' החינוך \"עזרו\" לקדם את המחלות שלי (MS ּFMSׂ) ויציאה לפרישה מוקדמת עקב המחלות.

חבר קהילה · 23.5.2016
ערן, מהפה שלך לגורמים האחראים בנתב"ג. יש 2 בגים כלליים של השדה ועוד 2 של אל על. מסיבות לא מובנות קשה לאותם גורמים לחבר את הבגים עם הנהגים שלהם ואם שרות כסאות הגלגלים. אני עשיתי את הטיול של השרוול והלאה רק בעזרת הרלטור שלי. לא פעם אני גרמתי להאטת הירידה מהמטוס בגלל ההליכה האיטית מאד שלי. הסבל שלי הופכת לסבל של כולם. נוסף על כל זה אנחנו נוסעים במח' "ביזניס" (עסקים) כדי לעלות (זה תמיד בסדר) ולרדת מהמטוס בהתחלה ולא בסוף . באל על ובנתב"ג תמיד יש בעיות. בחו"ל הכל עובד חלק בכל מקום ועם כל חברה
דווחו
תוכן
ערן ברקוביץ פסיכולוג רפואי מומחה.

חבר קהילה · 23.5.2016
היי מריס
אני לא מומחה לשדות תעופה, אבל שירות הסעות פשוט למתקשים בהליכה ולתכנן את הירידה והעלייה במטוס נשמעים לי אלמנטריים ופשוטים לביצוע. לדעתי הכעס שלך מוצדק, כי הפתרונות הם פשוטים ודורשים קצת תכנון, הגיון ותשומת לב. הלוואי ויפיקו לקחים.
דווחו
תוכן

מ

מריס מור אני בעצם שותה תה טוב מהודו, סין, וסרי-לנקה. אני שוחה כל בוקר 1.720 ק\"ם. אני משתתפת בתערוכות מקומיות עם הצילומים שלי וכותבת ומפרסמת שירה (POETRY) באגלית., הייתי מורה לאנגלית במסגרות בי\"ס תיכון (גם ריכזתי) ומכינות שונות משך 16 שנה. הסטרס של מערכת בית סיפרית ומש\' החינוך \"עזרו\" לקדם את המחלות שלי (MS ּFMSׂ) ויציאה לפרישה מוקדמת עקב המחלות.

חבר קהילה · 24.5.2016
תודה ערן
דווחו
תוכן

הנושאים החמים

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

הודו 2: הטיול האחרון