"בשבועיים האחרונים"

אני יודעת שלאחרונה אני מעדכנת הרבה , פשוט אני מוצאת קצת נחמה בזה שאני מוציאה את כל השדים מהראש שלי.
התקופה האחרונה כ"כ מייאשת וקורים כ"כ הרבה דברים שאני לא מצליחה לעקוב.
אז ככה, עושה לעצמי סיכום של השבועיים האחרונים, ואני אומרת שבועיים כי וואלה , עקבתי בשבועיים האחרונים על ההרגלי אכילה שלי – ולא התייאשתי!
וזה הולך להישמר , כי אני צריכה להיות מודעת למה שנכנס לי לפה ואיפה באמת אני מחבלת בהתקדמות שלי.
אז בשבועיים האחרונים, 6 ימים בריאים ו7 ימים חולים.
אני לא יודעת אם להרגיש כישלון או תחושה של "לפחות זה רק 7 ימים ולא 13 ימים?"
בשבועיים האחרונים , ניסיתי לקבוע פגישה לפסיכולוג, שבד"רכ אני לא מוכנה לשמוע על הדבר הזה אבל ניסיתי , זה כבר צעד .. זה שאני עדיין לא הולכת , אולי יום יבוא וזה ישתנה.
בשבועיים האחרונים, התאמנתי , שבוע כן שבוע לא, אולי זה מה שגם הרס.
בשבועיים האחרונים ראיתי את הבנאדם שכ"כ קיוותי לראות , ולא ראיתי במשך שנתיים במפגש די מביך אבל לפחות אני יכולה להגיד "היי זה מאחוריי" 
בשבועיים האחרונים ,אנשים חידשו איתי קשרים והבנתי כמה המחלה הזאת הריחקה אותי מאנשים, הרגשתי בודדה ופתאום אנשים התחילו לצוץ והבנתי שאני לא לבד, אני בוחרת להיות לבד.
בשבועיים האחרונים לא ירדתי ממש.
זה הסיכום שלי לשבועיים האחרונים, הייתי מלאת סטרס אבל עם זאת גם עם הרבה חידושים 
הבנתי שאני לא אותו בנאדם , אבל לאט לאט מתחילה להכיר את עצמי בחזרה.
אני מאחלת לעצמי להגשים את המטרות הבאות:
לחזור להתאמן יומיומי ולאכול בריא
ללמוד ולא ליפול למצבים קשים 
להכניס מישהו לחיים שלי , ולא להאשים את זה שאני לא יכולה להכיל עוד מישהו.
להנות!
להפסיק להיות תקועה.
לחדש קשרים.
להפסיק ללכת לישון ולקום בתחושה של "למה אני קיימת? הלוואי שלא אהיה פה"
אבל בשביל הדברים האלה צריך עבודה קשה .. ואני מקווה לעשות הכל .
עייפתי מללכת לטיפולים למינהם אז אין טעם להעלות את הנושא.
נתחיל בלחזור להתאמן , לאכול בריא ואולי קצת להנות.