תחנת רכבת
תחנת רכבת.
רכבת נכנסת רכבת עוזבת,
אני נמצאת בתחנה
הכל סביבי רועש הומה
אנשים שמגיעים מכל מיני מקומות
בוחרים את יעדם ועולים על הקרונות
אני בחרתי בלשבת
לא יודעת לאיזו רכבת
לאיזה יעד הכי כדאי
מה המחיר שלא יהיה לי יקר מידי
איזו דרך לא תעיק עלי, לא תגרום לי שאמעד
והיכן אמצא את עצמי בסוף, כשאגיע אל היעד
קשה מנשוא ההחלטה
אז בינתיים אני פה מחכה
בתחנת הרכבת של החיים
כאן נראה שלא בוחרים
אך להישאר כאן זו גם בחירה
לא ידוע אם זה טוב או רע
אך לא יכולה גם לקחת החלטה
לאן פני מועדות מה יהיה הצעד הבא
לא מוכנה עדיין לשלם
מחפשת את הקרון שיעדו יהיה בשבילי שלם
ובטרם נמצא קרון שכזה
נשארת על ספסל צופה במחזה
יש אנשים שרצים בלי היסוס
איך שמגיעה רכבת קופצים פנימה גם אם דחוס
ויש את המדקדקים
בודקים קודם את כל היעדים
מחשבים את הצעד הבא
ומיד יודעים לענות את התשובה
ויורדים לרציף הנכון
שיביא אותם ליעד הנבון
ויש כמוני פחדנים
שבודקים את כל היעדים
אך הכל נראה מתאים ולא מתאים
לכל כיוון יש גם מחיר
ודרך ארוכה עד שמגיעים לעיר.
והספסל בתחנה
כן זה שם בפינה
נראה מזמין יותר מכל
הוא בחינם כביכול
הוא קורץ לי בעיניו
ונפשי העייפה מעדיפה לנוח עליו
לצפות בקנאה באנשים הבוחרים
לקחת פסק זמן מלחשב ת'מחירים
לא לעד אוכל לשבת בתחנה
לא לקחת אחריות ולהישאר בפינה
השעון בתחנה מתקתק ללא הרף
תכף ירד עלינו הערב
תנועת הרכבות תיפסק, התחנה תתרוקן
להישאר לבד זה לא אפשרי גם כן
ואז לא בטוח שתישאר בידי בחירה
פספסתי הרבה רכבות בחישובים על טוב ורע
וכעת נשארה רק רכבת אחרונה
אצטרך לעלות עליה גם אם עוד לא מוכנה
זו לא בחירתי ולא ידוע אם היא נכונה
אך לפחות אוכל להתנער מכל אשמה
זה מה שנשאר, אלא מה?
אך הקול שלוחש לי בפנים נשמע חזק מתמיד
גם לשבת בלי לבחור זו החלטה לעתיד
קחי אחריות גם בהמתנה
גם לה יש מחיר אפילו אם זה נראה רק ספסל בפינה
כן… האשפוז כמו תחנת רכבת
פה נאספים ובוחרים בלשבת
גם לשבת זו בחירה
אפילו שזה נראה כאין ברירה..
אפשר לשבת ולחשוב ולחשב ת'צעדים
בלי הלחצים של החיים הסואנים
אך יש סוף גם להמתנה
כאן זה לא החיים זו רק תחנה
יאלה כבר, בחרי לך קרון
תשלמי את המחיר, תסעי בגאון
תתמודדי עם הדרך, תלמדי את היעד
תפסיקי לשבת בצד ברעד
קחי אחריות על הבחירה
כי גם לשבת עלול להיות מאד רע…
