שמירת היריון באשפוז
מסרבת להתאשפז במחלקה להיריון בסיכון גבוה כדי לחבור לכסת"ח שלכם. צדקנים יקרים, נא קראו בתשומת לב והבינו כי אני מטופלת ונמצאת במעקב היריון - כולל כל הבדיקות, גם אלה שלא בסל - וכי אני דווקא לוקחת אחריות על המצב, בניגוד למי שצריך לעשות זאת בפועל.
בשנים האחרונות מופיעות עוד ועוד עדויות לקיומה של מערכת בריאות חולה, גוססת ממש, שאין לה הצדקה במתכונתה הנוכחית. הלובי האומלל, שנוצר בין היתר כדי לגייס כספים ולהעלות את נושא המשכורת ותנאי העוסקים ברפואה במערכת הציבורית והפרטית, אולי מוצדק, אך לאור הממצאים שמוצגים כל העת באמצעי התקשורת – לרבות עדויות מפי בכירים במערכת הבריאות, מנהלי בתי חולים וכד', החלטתי לא לגשת לאשפוז לנשים בהיריון בסיכון.
להבנתי, לא תצמח כל תועלת משהייתי במחלקה בבית החולים, שבה אקבל יחס מידי רופאים נעדרים, מתמחים עייפים ורצוצים ואחיות מרירות. כמו כן, אין לי כל יחס מועדף בקרבם, שכן אני לא מקורבת לאיש מעובדי המחלקה, ולא מעוניינת לשבור תכנית חיסכון כדי לתת להם תשלום עבור קבלת תנאים משופרים.
הסטריליזציה בבתי החולים לא משדרת לי אותות חיוביים, ובסך הכול, אין לי טענות כלפי העושים במלאכה, אלא לסיטואציה המורכבת אשר אליה נקלעו, כי חלמו לעבוד בתחום.
כיום בית החולים קיבל בעיניי תדמית של צלחת פטרי, שתגרום לי ולעובר לחוליים, ומאחר שאין לה כל יכולת או רצון להעניק לי יחס אמתי, החלטתי פשוט לדלג מעל האופציה ולהשתמש בה כמוצא אחרון בלבד.
שמירת ההיריון שלי תתקיים בבית, במיטה הנוחה שלי, במרחק לא רב מבית החולים. לכשאצטרך, אקפוץ בסיוע משפחתי לביקור אצל הרופא, ואשוב הביתה.
איבדתי כל אמון במערכת הבריאות, שעד כה אפילו לא יכולה לומר לי בוודאות באיזה שבוע של היריון אני נמצאת, כי קיימת סטיית תקן ושונות גבוהה בתוצאות המכשירים. על כן, אני יודעת בערך מתי אלד, יכולה לשער בלבד מהו מצבי הבריאותי, ולהבין לבדי שהלובי של הרופאים אולי מוצדק אבל בהחלט הופך לאטו לשירות דוב למערכת כולה.
מן הסתם, מתחוור כי אינני רופאה או אשת רפואה, אולם עיניי בראשי ויש לי היגיון בריא. אנשים ממורמרים, מותשים ומיואשים הופכים לפצצה מתקתקת. סליחה אבל לא אתן לכם להתקרב אליי.
