בלה בלה בלה

בלה בלה בלה 
בלה בלה 
בלה
אל תיכנסו 
ואל תיקראו
אני כותב לעצמי 
למה אני מפרסם פה בלוג ? אין לי תשובה נחרצת. זה איזה שביל זהב בין לכתוב ולמחוק, לבין לפרסם בשער בת רבים (איך אני זוכר את כל הביטויים האלה ? בתחום הזה הזכרון שלי טרם הזדקן. יש לי זיקה חזקה מאז ומתמיד למילים ולביטויים)

אז כתבתי פתיח נייטרלי, לאחר כותרת סתמית, וכמה שפחות מכם ייכנסו לקרוא, and it suits me just fine. עכשיו אוכל לכתוב בחופשיות, באשליה שהאנונימיות מגינה עלי. למעשה, אין לי בעיה של שקיפות ושום דבר שאכתוב איננו חדש לזוגתי, וברוב המקרים גם לא לילדיי. ואין לי בעיה לצאת עם מישהי לדייט ראשון ולפתוח בפניה כל דבר שאני כותב פה. עד כדי כך. זה אני, ואינני רוצה להתבייש במה שאני חש וחושב. ועדיין…

אורי ואלה – פרק 2 – דינה סנדרסון צוחקת ועושה פרצופים ומכניסה את פבלו רוזנברג למיטה
מתמחים – פרק 2 – ענבל שרון דקיקה עם ציצי קטן ושער ארוך מהלכת בתל השומר ואח"כ בביקיני באלבניה
מסובך – פרק 2 – מור חן מצחיקולה מלאת חיים עם שער ארוך (וציצי קטן), מתחילה עם רן שריג, מרקדת לו ריקוד סקסי, מתנשקת איתו 

התאהבתי 3 פעמים בתוך שבועות ספורים 

לכמה דקות מוקסם

חי בסרט

אמנם בסרט אבל חי

מוקסם

ריגוש כזה אין דומה לו 

שום דבר לא ישווה לו

רוצה 

אבל אין

הזדמן לי וזרמתי עם זה 

ולא הסתייע

יתכן שאין לזה תוחלת

אפילו לא לשבועיים

אינני יודע איך להמשיך מעבר ל- one stand

אני נהיה אובססיבי

מקנא לה, רוצה שהיא תיראה רק אותי, ותרצה כל הזמן להיות רק איתי, 

ושהחיים שלה ייעצרו, או יבואו בעדיפות שניה אחריי, 

כשאני מאוהב, אז שום דבר לא מעניין ולא חשוב, 

מה עבודה ? מה מחוייבויות ? תן רק להישאר איתה, ולהאחז ברגע, ושימות העולם

ומצד שני רוצה להיות חופשי ושהיא לא תלחיץ ותחנוק אותי

תחושות נחיתות מציפות אותי כשהיא נותנת תשומת לב למישהו זולתי

one night stand יכול היה להיות אידיאלי, אבל אני רוצה עוד ועוד ושלא ייגמר אף פעם, 

הרי רגע אחד שקול לנצח

רגע קסום אחד 

אפילו בפנטזיה, בסרט, 

אז היו לי כמה וכמה רגעים כאלה

בארבעת העשורים שבהם אני נשוי, וגם לפניהם, 

ואין מצב להחיות דבר כזה עם זוגתי הותיקה

גם אם יחסינו היו מצויינים, והם ממש לא, ואנחנו פרודים בהצהרה (תכל'ס, מה זה פרודים ? אנחנו מחוברים, כי לי אין זולתה ולה אין זולתי, למרות שכל אחד בחדרו, ונפגשים שעה ביממה כזה, במטבח סלון).

ואני כבר די זקן

והזיין לא מזדקר לי בכל מצב, צריך גירוי מסויים וריכוז, 

וכשהוא זקור זה לזמן קצר, 

אז אני מכניס אותו לפעולה רק בסוף, אחרי שהפרטנרית גמרה בדרך אחרת, 

ואני מסוגל לצלול לקישון בסבלנות רבה, גם בזמן מחזור, גם בריחות חזקים, כדי לפצות, 

ואני מסוגל ללטף ולנשק ולהתמזמז במשך שעות, 

וכשאני מחדיר אותו, אני גומר די מהר, ואני יודע שזה קצר מידי בשביל זיון ראוי לשמו

והזיין הזה גם צנוע במידותיו, בינוני מינוס. 

אז איזו אטרקציה זאת כבר יכולה להיות ? 

במיוחד לאשה צעירה, מלאת חיים, שיכולה לבחור (כמעט) מי שבא לה. 

אז היא צריכה להידלק עלי, בגלל מי שאני, בגלל העיניים שלי, בגלל הרגישות שלי. 

זה קרה כמה פעמים בחיי. 

זוגתי אוהבת אותי 

ומקנאה לי

ואני אוהב אותה

40 שנה הלכה אחרי במדבר

לא רוצה לפגוע בה

היא חברתי היחידה 

גם כשהיא מעצבנת, כועסת עלי ואני כועס עליה

אני זוכר בתחילת הרומן בינינו

היא היתה דקיקה, עם שער חלק וארוך, יפה

היינו מאוהבים עד מעל הראש

בני 23

אני חושב שזכיתי 

היו לי רגעים

במציאות וגם בפנטזיות

מה לי כי אלין

ואלה החיים

ועדיין

אם מחר תיזדמן לי הזדמנות, אני אזרום איתה

רק לפני שבוע, הזמנתי מישהי לדייט, 

וזה לא היה זה

ולפני שעלתה לדירתה

אמרה לי – לדבר איתך נעים לי, אבל לא שום דבר רומנטי

טוב שכך. לא בא לי עליה. והיתה נוקשה ובכלל לא סקסית. אז אפילו לא היה רגע. 

ולא הסתרתי זאת מזוגתי. 

אני חי. 

עדיין לא חטפתי אוטם במוח או בעורקים הכליליים, ולא מיפרצת, 

הדמנציה בדרך, יש לי תחושה כזאת, לפחות יש סיכון די סביר לזה, fifty fifty, 

יכולת השליפה מהזיכרון נחלשת, 

פה ושם יש סחרחורת ופגיעה בשיווי משקל, 

כך זה התחיל אצל אמא שלי בשנות ה- 70 לחייה, וגם שני הוריה נגמרו מאלצהיימר. 

אז בינתיים אני חי

אנשים שהיכרתי נגמרו בשנות ה- 40, ה- 50, וה- 60 לחייהם

אז כל יום, כל רגע, הוא בונוס