לעצב חולה יותר מתוחכם

מה משפיע על החולה היום להגיד לרופא משפטים כמו " זה לא נח לי לקחת את התרופה שאתה מציע"?
או להחליט לא לקחת בכלל את התרופה שהרופא מציע?

מתוך Designing a Smarter Patient המאמר שהופיע ב- Wall Street Journal

כדי להבין את זה תחקרו במשך 4 שנים שני רופאים מהרווארד מטופלים בגילים שונים. הם מצאו מספר השפעות המעצבות את דעתו של המטופל וכתבו על זה ספר (ראו למטה). לאינטרנט ולרשתות החברתיות כמובן חלק מרכזי בהן.

דוגמה – המטופל מכיר מישהוא שהתרופה הזיקה לו, כמו למשל סטטין שיכול לגרום כאבי שרירים… אז יחליט המטופל לא לקחת סטטין גם אם יש לו רמת כולסטרול גבוהה. ומה עם תועלת הסטטין בהפתחתת הסיכון להתקף לב ב- 30%? לא פשוט.

החולה פונה לאינטרנט לחפש מידע ובקלות יחסית מגיע למידע נוסף המנתח את הסיכוי הראשוני להתקף לב עם או בלי התרופה ורואה ש-30% מהסיכוי שלו, פרושו בפועל הוא מקרה של אחד ממאה לקבל התקף לב וכמעט 10 ממאה לסבול מכאבי שרירים.
לומדים קצת סטטיסטיקה.

אכן, כשנתנו לאנשים לקרוא מידע שיכלו להבין בקלות, על יעילות הסטטינים ועל תופעות הלוואי שלהם, מספר המחליטים לא לקחת את התרופה הוכפל.
הרופא אולי ממשיך להמליץ אבל החולה, עכשו מצויד במידע, יכול להסביר את עמדתו הסותרת לפעמים.

גם פרסומות התרופות משפיעות על עיצוב דעתנו, קבוצת חוקרים מ-UCLA חקרה כבר ב- 2007, את הפרסומות לתרופות ומצאה כי בארה"ב רואה צופה הטלויזיה הממוצע כ-1000 פרסומות לתרופות מירשם בשנה. זה בערך כ- 16 שעות וכמובן יותר ממה שיבלה הצרכן הממוצע עם הרופא הפרטי שלו.
הבעיה שהפרסומות בעיקרן לא מעבירות מידע רפואי אלא מקדמות מכירה ביחוד של תרופות חדשות.

חוקרים מדרתמות' בחנו את השפעות הפרסומות המודפסות על בחירותיו של המטופל. הם נתנו לנשאלים לבחון פרסומת רגילה של תרופה ובמקביל פרסומת שעוצבה עם תיבת מידע רפואי ושהסבירה נתונים בפועל של בעד ונגד.
רב המתבוננים (2/3), דרגו את התרופה כהרבה יותר (פי 10) טובה/מועילה ממה שהיא באמת, כשהתבוננו בפרסומת רגילה.
לעומת זאת, ¾ מהמתבוננים דרגו נכון את התרופה כשהתבוננו בפרסומת עם המידע המפורט.

הספר של שני רופאים מאוניברסיטת הרווארד שדן בהרחבה בתופעה:
Your Medical Mind: How To Decide What Is Right for You