גם השיגם קטנים צריך לחגוג

 תחילת שנה היא זמן טוב לבחון מה טוב לנו ומה פחות, זה זמן לסיום דברים שכבר לא טובים לנו ולהתחיל דברים טובים ונכונים יותר.
אני החלטתי שהשנה אהיה פעילה יותר,(למען גילוי נאות זאת השנה ה30 שאני מחליטה) הפעם גם התחלתי ליישם, התחלתי לצעוד לא הרבה מדי חלילה כדי שלא ממש אתעייף, שא נאמר אזיע ,אבל התחלתי לפחות יכולתי לספר לכולם וגם לעצמי מדי פעם שאני כנראה בדרך הנכונה.
היום, החלטתי לשתף אחרי שהבנתי ששברתי לעצמי מיתוס, שעברתי רוביקון, ששברתי שיא, שאני גאה בעצמי , כן כן לכבוד השנה החדשה אני נותנת לעצמי מתנה …. להיות גאה בעצמי ועל מה ??? על זה שהצלחתי לרוץ!!!!! כן ,כן ל ר ו ץ, אני , שאמרתי , סיפרתי, טענתי,שכנעתי את כולם ואת עצמי שפשוט אין לי את היכולת הזאת, ששמעתי על המון והמוני אנשים שניסו להסביר לי שגם הם לא הצליחו ועכשיו כבר ממש אלופי העולם במרחקים ארוכים , שנתנו טיפים איך להתחיל ומה לעשות ומה ממש אבל ממש אסור לעשות ולא הצליחו לשכנע אותי  שאני יכולה, זה לא שחלילה אני לא רוצה, אין לי זמן או תרוץ אחר, פשוט לא יכולה .
אני מניחה שלכל אחד מאיתנו יש את ה "לא יכול או יכולה" של עצמו , אני מאחלת לכולם לבדוק :מה את/ה חושב שאתה לא יכול וממש רוצה ופשוט להעיז לנסות , מי שלא מנסה לא יצליח ב 100% ….
ומי שלא יכול בגלל מגבלה רפואית אותו אני מזמינה לבדוק מה למרות המגבלה הוא יכול ולעשות ומוותר לעצמו .

שנה נפלאה בריאה ומלאת סיפוקים לכולם