זה הזמן לסלוח…

הסליחה, מצביעה על שינוי ביחס האדם שנפגע כלפי הפוגע בו. כאשר האדם הפגוע נכווה בשל פעולה או תגובה אנטיסוציאלית מידי חברו, לרוב התגובה הראשונית היא עלייה במוטיבציה של האדם הנפגע להגיב באופן אנטיסוציאלי גם כן. התגובה יכולה להיות פסיבית כהימנעות מהאדם הפוגע, אקטיבית וליצור תגובה שווה – "עין תחת עין", או אפילו להחמיר ולהחזיר "מנה אחת אפים" ואף לגרום לכך ש"ישלם שבעתיים". הסליחה מציינת שינוי בעמדה זו, מתוך הבנת נסיבות הפגיעה, שינוי הרגשות כלפי הפוגע והסכמה לקבלו מחדש.

הסליחה משפיעה על הבריאות

אלמלא הסליחה היו נותרים ומתעצמים הרגשות השליליים אשר פוגעים בנפשם ובגופם של המעורבים, הבושה, האשמה והחרטה של הפוגע, כמו גם הפחד והכעס של הנפגע. התחושות בנפשנו, במידה ואינן משתחררות דרך הסליחה, יכולות להתעצם ולהשפיע על מצב הרוח מידי יום, על היכולת לקיים יחסים חברתיים ולהגיע גם להחמרה במצב הנפשי. במקביל לתחושות אלו סביר שנזהה פגיעות במצב הגופני, החל מבעיות שינה, פגיעה בתיאבון ובמקרים אחרים לאכילת יתר. תחושת דחק מוגברת המשפיעה על התכווצות השרירים, לחץ הדם, קצב הלב והתגברותם של כאבים. ההשפעות הנפשיות והפיסיות יכולות לעורר התפרצות של מצבים חדשים או להחמיר קשיים נפשיים ומצבים רפואיים קיימים.

כדי שתתאפשר הסליחה צריכים להתקיים 3 תהליכים:

1. שינוי קוגניטיבי – בתהליך זה האדם הפגוע מנתח את אשר התרחש ומעניק פירוש והערכה לגבי רמת הכוונה, האחריות וחומרת מקרה הפגיעה. משתנים אלו עוזרים לו להסתכל על הפגיעה מחדש ולקבוע בהתאמה כיצד עליו להתייחס ולהתנהג כלפי האדם הפוגע.
בתהליך זה שואל עצמו האדם הפגוע "מה בעצם קרה כאן?", בהתאם לתשובות שייתן לגבי המשתנים שצויינו יוכל להחליט האם בכוחו לסלוח.

2. שינוי רגשי – התחום הרגשי משפיע באופן ישיר על היכולת לסלוח, רגשות שליליים כמו כעס יפחיתו את המוטיבציה לקבל חזרה את האדם שפגע. באופן דומה, רגשות חיוביים, כמו אמפטיה יגבירו את המוטיבציה לסלוח.

3. חברה ונורמות – ישנן מערכות חיצוניות המשפיעות, לטובה או לרעה, על היכולת לסלוח. השפעות חיצוניות יכולות להיות רצון להיענות לעקרונות דתיים, שלמותם של מעגלים משפחתיים וחברתיים, וקודים או נורמות מקובלות. מניעים אלו יכולים לעודד מוטיבציה לסליחה כמו "להיראות מוסרי בעיני ההורים" וישנם גם מניעים מעקבי-סליחה כמו "אל תוותר, תצא פרייאר".

בתוך כל אחד מתהליכי מקדמי הסליחה, ישנם תתי משתנים נוספים התורמים לכיוון בו תתעצב המוטיבציה לקראת סליחה אמיתית. כפי שתמיד מתרחש כאשר דנים בהתנהגות אנושית, מספר הגורמים המשפיעים הוא עצום. בכדי להבליט ולהדגיש את הגורמים המרכזיים אשר משפיעים על שלושת התהליכים ההכרחיים לסליחה, מחקר פסיכולוגי הציג את הגורמים המרכזיים, האישיותיים והמצביים, הקשורים לתהליכים אלו. לטובת חשבון נפש אמיתי ועמוק, בכדי לעודד סליחה בנפשכם ושתוכלו להגביר מוטיבציה לסליחה גם בקרב אחרים. הנה הם לפניכם:

1. הערכת הכוונה והאחריות – ככל שייראה כי הפוגע תכנן מראש או לא עשה די כדי למנוע את הפגיעה, כך תהיה קשה יותר מלאכת הסליחה. לכאן נכנסת גם הערכה סובייקטיבית של אישיות הפוגע ורגשותיו כלפי הקורבן (לדוגמא, הערכה סובייקטיבית כי האדם רשע, תעודד מחשבה כי תכנן מראש את הפגיעה).

2. התנצלות – פעולה זו מידי הפוגע באה לנסות ולשנות את הערכותיו הסובייקטיביות של הנפגע לגבי כוונותיו ומידת אחריותו. בכדי שההתנצלות תהיה אפקטיבית על הפוגע להביע חרטה, להראות כי התנהגות זו אינה מאפיינת את דרכו ולהביע דאגה לסבלו של הנפגע.

3. חומרת העבירה – הסליחה קשה יותר ככל שחומרת העבירה כבדה יותר. אין מדובר רק במידה שהמקרה ראוי לסליחה, אלא ישנו גורם נוסף, בו הפוגע, שביצע עבירה כה חמורה, אינו ראוי לסליחה.

4. רומינציות – מושג זה מתאר מחשבות חוזרות ומטרידות על מקרה הפגיעה. הרומינציות מביאות לכך שהאדם הפגוע חווה את הפגיעה מחדש שוב ושוב. כל פגיעה נוספת מחדדת את התגובות הראשוניות, בניהן רצון להתרחק ומוטיבציה לנקמה ועל-כן מעכבת תהליכים מאוחרים יותר שיכולים לעזור ולעודד את הסליחה.

5. רגשות – רגשות חיוביים, כאלו המביאים את האדם הפגוע להרגיש רגוע וחיוני, יכולים להעניק את התחושה שחווית הפגיעה לא מהווה בעיה או איום ועל כן, יהיה זה קל יותר לסלוח עליה. לעומתם רגשות שליליים, אלו המביאים אותנו לחוש בפחד ומתח, מחזקים את התחושה כי קיים עדיין איום ולכן יעודדו התרחקות או נקמה. את הנקמה ניתן לראות גם כסוג של מתקפת מנע או התגוננות מפני הפוגע.

6. אמפטיה – רבים מן הפסיכולוגים רואים בה מרכיב הכרחי ביכולת הסליחה. כשקיימת אמפטיה ישנן רגשות הבנה וחמלה ומוקרן חום כלפי האדם האחר. במקרה זה הסליחה מצטרפת למגוון רחב של התנהגויות אותן מעודדת האמפטיה כמו אלטרואיזם, אחריות על האחר, שיתוף פעולה ועוד.

7. כעס – רגש זה מוחצן ומאופיין גם בפעילות מערכות גופניות המעודדות אקטיביות. הכעס מסמן לנו כי נוצר מעשה שאסור שיחזור על עצמו ועל כן הוא מזרז קונפליקטים והתרחקות, כמו גם אגרסיביות ונקמה. כל אלה מרחיקים את הסליחה ובמקרים קיצוניים אף הופכים אותה לבלתי אפשרית.

8. איכות היחסים – טיב היחסים מגבירים את המוטיבציה לסליחה כי קיים רצון לשמר את היחסים הטובים שהיו. קיימת גם השאלה, "מה יהיה איתי ללא יחסים אלו?", כאשר היחסים טובים, נדרשת הקרבה שתלווה בסבל במידה ולא ישוקמו היחסים, מודעות לחסרונות אלו מעודדת את מתן הסליחה. הסבל בעקבות פירוק היחסים יכול להיות רגשי, חברתי, כלכלי (כמו בגירושים) או אחר, תלוי באופי היחסים. יחסים טובים מאופיינים בתלות הדדית, מחויבות, קירבה, הנאה וסיפוק. כשתנאים אלו מתקיימים לשני הצדדים, לפוגע ולנפגע, מוטיבציה גבוהה לשקם אותם ולעודד את הסליחה, אם בעזרת התנצלות ואם בעזרת התהליכים הפנימיים והחיצוניים שתוארו.

9. משתנים אישיותיים – מעבר לנסיבות המקרה והיחסים הייחודים עם הפוגע, ישנם מאפיינים המלווים אנשים לאורך שנים וניתן לזהותם כמשפיעים על התנהלותו של האדם במקרים ומצבים רבים ומגוונים. כמובן שאלו משפיעים גם על היכולת לסלוח, אם באופן ישיר או באופן עקיף, בדרך שבה הם צובעים את המשתנים המצביים. בין המאפיינים האישיותיים ניתן למצוא את מידת החברותיות והיכולת לשתף פעולה. היכולת לראות את נקודת המבט של האחר כשונה ומובדלת מהדרך בה אני רואה את הדברים. נוירוטיות, כעס ואמפטיה כמאפיינים אישיותיים מעבר לסיטואציה העכשווית. נטייה לדיכאון, רמת קירבה לדת ובהתאמה קירבה והקשבה לצווים המוסריים שהדת מכוונת אליהם. הרצון בקבלה חברתית והסכמה לנורמות המקובלות.

נשים אינן סלחניות יותר

כל הגורמים שצוינו ואחרים משפיעים על היכולת לסלוח. במקביל להתמקדות בגורמים המשפיעים כדאי גם שננפץ שמועות וטעויות מקובלות. המיתוס כי נשים יותר סלחניות אינו נכון, נשים וגברים סולחים באותה המידה. גם הגיל אינו קובע. פעם שוער כי ככל שהגיל עולה אנשים נהיים סלחניים יותר, תיאוריות מן העבר הסבירו כי זה נובע מן הניסיון הרב שנצבר עם השנים, או זירוז תהליכי סליחה מכיוון שסוף החיים נראה קרוב יותר מאי פעם. העדויות המחקריות מראות כי אין קשר בין אלו לבין הנטייה לסלוח.

הסליחה יכולה להיראות בטעות כמתן "שחרור" לפוגע. אין הסליחה מבטלת את מקרה הפגיעה או טוענת כי כעסכם בעבר לא היה מוצדק. אני ממליץ על הסליחה כי היא תעזור לשחרר את עצמכם. היא תביא לכם בריאות, נפשית וגופנית, טובה יותר. למתקדמים אני מציע לראות כי חלק מן התהליכים יכולים להתרחש ביני לבין עצמי, ישנם מקרים בהם גם הפוגע וגם הנפגע, אחד הם. תסלחו גם לעצמכם.