"מדי ".. מה זה יותר מדי ?

" את רזה מדי ".. " את נראית יותר מדי חיוורת "
"הרגליים שלך יותר מדי רזו לאחרונה..את ממשיכה לרדת במשקל ?"

ואז המשפט של אמא : " את כמו פליטת שואה."
כל אלו גרמו לי לחשוב. מה זה יותר מדי בשבילם? אני הרי לא רזה. אני לא בתת משקל.לפי המדדים אני לא בתת משקל בכלל. אני כן הולכת לדיאטנית. אני כן עובדת יותר נכון משתדלת ללכת לפי תפריט כדי שלא יהיו בולמוסי אכילה ועדיין יש ביקורת. כל הזמן יש ביקורת על המראה החיצוני. כל הזמן יתעסקו בזה.
אם פעם היו הורסים אותי כי הייתי שמנה היום מתעסקים בי כי רזיתי.
ואם אתמול חברה שלי אומרת לי " אני לא רוצה שידברו עלייך ושתהיי המרכז של השכבה בגלל הרזון" אז זה עושה לי משהו- כמה העולם יכול להתנהל לפי משקל,חיצוניות,אוכל,קלוריות וכו' ?!

החיוך הסתמי הזה שאני מפזרת בבית ספר שהכל מהמם,שאני לבושה כל כך יפה[לטעמם] שהכל מושקע,הכל מתוקתק[ ממש כמו באוכל כך גם בלבוש ] כולם שואלים שאלות ודורשים לקבל תשובות.העומס הכבד שיושב בראש לא מניח ..

אני מתגעגעת ללילות שהייתי חולמת חלומות כייפים ומצחיקים ובבוקר הייתי מתעוררת ומספרת לכולם.
אני לא זוכרת מתי הפעם האחרונה היה לילה שבו חלמתי.
אני לא זוכרת מתי היה לילה שבו ישנתי בצורה נורמלית.
מתי היה לילה שנרדמתי במהירות ולא התעוררתי אינספור פעמים מתוך חששות מה יהיה בבוקר,איך אני יאכל,איך אני יתפקד בבוקר-צהריים-ערב..

אני רוצה לחזור לנערה שהייתי.
זה אבוד כבר. אני עוד מעט מתגייסת.וצריכה להיות בשיא העצמאות שלי.
מפחדת.