על סכנת המומחים וסכנת הגלוטן

גלוטן בחדשות. היום קבלתי משני קוראים נאמנים, מורן בנצור ומאיה בן דור שני קטעים שונים לחלוטין על גלוטן שלמרות שונותם יש בהם מן המשותף.
האחד, מ-YNET של היום מספר על אישה שבמשך שנים רופאים במרפאה ובבתי חולים לא אתרו את הגורם לדלקת המעיים שלה. רק לאחר שכריתת מעיים שהפכה אותה לנכה 75% עדיין לא שיפרה את מצבה החליטה רופאת המשפחה שלה לבצע בדיקת דם לאיתור צליאק ואופס…
השני הוא כתבה באתר של קופ"ח כללית "גלוטן: החלבון שמוסיף המון" מאת אורלי וייסיד שהיא דיאטנית קלינית בקבוצת כללית. והנה כותרת המשנה שמוסרת בכמה מילים את רוח הכתבה של גב' ויסייד: "האם באמת יש צורך בגמילה מגלוטן, והאם אכן מדובר במרכיב המסוכן לבריאותנו? אם אין לכם צליאק ואם אתם לא מאמצים כפייתיים של אופנות חדשות, התשובה לשתי השאלות האלה היא חד־משמעית: לא!"
אני לא הולך לבזבז את זמני וזמנכם ולסקור את הבורות הזוהרת מתוך הכתבה ואת תרגילי ההיגיון העקומים שהגברת ויסייד עושה על מנת להסביר איך קורה שאנשים מרזים כשהם נמנעים מגלוטן ולמרות זאת לא כדאי להם. אבל הפטרוניות המשתמעת מהמשפט "אם אתם לא מאמצים כפייתיים של אופנות חדשות" מביאה לי את הסעיף.
לפי דעתה המלומדת של הגב' דיאטנית יש קבוצה גדלה והולכת (אם לשפוט לפי אורך המדף של הלחמים נטולי הגלוטן) של אנשים די ילדותיים סה"כ שלא מעניין אותם כלום חוץ מלהיות אופנתיים. הם בכלל נמנעים מלחם קלוי או קרואסון בבוקר, פסטה בצהריים, חומס בפיתה ופלאפל ברחוב רק כדי להיות אופנתיים יותר מהחברים שלהם. אם הקופ"ח הייתה מאשרת היה כדאי לבדוק אותם לאיתור מרכיבים מזוכיסטיים בנפשם המטופשת, לטפל בבעיה ולהחזיר אותם לגלוטן הבריא.
המשותף לשני הקטעים הוא גילוי בורות של מומחים. במצב הידע שלנו על העולם מומחים הם דבר מסוכן מאין כמותו. לפחות באשר לביולוגיה האנושית אין ויכוח שאנחנו לא יודעים הרבה יותר מאשר אנחנו כן יודעים. עד לפני שנים מעטות חשבו המומחים שיש לנו מאות אלפי גנים ובסוף הסתבר שיש רק עשרות אלפים. כל יום מגלים עובדות בסיסיות חדשות ומפתיעות על הביולוגיה המורכבת לאין שיעור של הגוף שלנו. במצב הזה גם מומחה שיודע את כל מה שידוע (ואין כאלה הרבה) יודע סך הכול מעט מאוד ממה שיש לדעת. ועוד לא התחלנו לדבר על הדברים שהוא "יודע" (על שומן מן החי למשל) אך הם בעצם טעות – "אנטי ידע".
הבעיה היא שמרוב שכולם מסביב קוראים לו דוקטור, פרופסור ודיאטן המומחה שוכח שהוא יודע מעט מאוד ממה שיש והתשובות שלו הם יותר ויותר "חד משמעית" כלשונה של הדיאטנית מהקופ"ח.
כבר כתבתי בעבר פוסט על פרופסור לצליאק שהתבטא באופן דומה על "האופנה החולפת" (טרנד הוא אמר) של הימנעות מגלוטן ומדוע הוא טועה. המחשבה הפשוטה שאנשים נמנעים במאמץ נפשי עצום מהגלוטן, לו רובם בכלל חצי מכורים, בגלל התוצאות הבריאותיות המופלאות שהם חווים על בשרם לא עולה בדעתם של המומחים. לא עולה בדעתם שהציבור (המטומטם שנמשך לאופנות חולפות) יכול בכלל לדעת משהו שהם לא יודעים.
לכן אני מציע בפשטות לכל אחד לנסות שבועיים שלושה בלי גלוטן. יש סיכוי לא רע שתתחילו לרזות, שהפרעת הקשב תשתפר ושבעיות המעיים ייעלמו וכך גם מספר רב של צרות שלא העליתם על דעתכם שקשורות בגלוטן. ואם לא אז לא. מה כבר הפסדתם? שבועיים שלושה בלי גלוטן?
שנהייה בריאים
 מיקי