Dear lie

 מכירים את התחושה שאתם פועלים על אוטומט? מנטרלים את הרגש, מתעלמים מהלב. נדמה שהנפש פרשה כנפיה ונפרדה מהגוף, ואילו אני התנתקתי מהמציאות שהכרתי טוב כל כך.
לכאורה זה עובד. חל שיפור שלא ניתן להתעלם ממנו. מטופלת למופת. ממלאת אחר כל הדרישות, עונה על כל הציפיות. אני אוכלת (או משתדלת, אבל גם זה הרבה בשבילי), אני שותה, אני אפילו יוצאת מהבית.
אז מה, אפשר לומר שניצחתי את המחלה? שאני בדרך לניצחון? לא. זה שקר. אני מחייכת לכולם ואומרת שחל שיפור, ומתאמצת מאוד להאמין לזה. להרפות מהמחשבות, להתנתק מהכאב, להתנגד לקונפליקט. להפוך את האמביוולנטיות ליציבות חד משמעית. אבל בלילה, כשאני שוב לבד, אני נפגשת פנים מול פנים עם האמת. עם המציאות, שטעמה עדיין מר.
אני יודעת שאני משקרת לכולם, ושוב משקרת גם לעצמי. אני לא עושה שום דבר מרצון. גרוע מזה, אני עושה בחוסר רצון מוחלט. המטפלת שלי אומרת שלפעמים צריך להמשיך ככה, עד שזה יהיה יותר טבעי ופחות מעיק. אבל אני לא רוצה להמשיך במסכת השקרים הזו. מספיק שנים שיקרתי, זייפתי, רימיתי וגם השתכנעתי. האמנתי. היום אני לא מאמינה ולא רוצה לשקר.
קשה לי. אני לא מעיזה לומר את זה בקול. בחדר הטיפולים מידי פעם אני מגמגמת כמה הברות שבלשן שיחבר אותן אולי יבין את המשמעות. קשה לי. כל לוחם בצה"ל מכיר את חוק השילוש. גם זו מלחמה משולשת, ובאופן אירוני האוכל נדחק לתחתית השילוש הקדוש. המלחמה הקשה היא מול האויב העקשן ביותר- הלב. הלב שמבטא בבירור חד כל כך את זעקתו המנוגדת לכל רציונאל.
האויב הנוסף הוא העולם. מלחמה בעולם קר, מאיים, שפגע בי כל כך הרבה פעמים. אני מפחדת, אבל יודעת שהסתתרתי מאחורי המחלה יותר מדי זמן. נאחזתי בה כדי שתגן עליי. עכשיו עליי לאזור אומץ ולהתעמת איתו שוב. להילחם בו. להוכיח שאני מסוגלת. נכון, על מנת להוכיח אני צריכה להאמין בזה בעצמי. אבל בינתיים אני מסתפקת בלהאמין למי שמאמין בי.
קצת לפני שאני קופצת למים, אשתמש בבמה הזו. כשאפשר להסתתר מאחורי מסך ולא לפחד כל כך מהפגיעה, אני אנסה להודות… קשה לי. החיוך שלי מזויף, החיות שהתעוררה בי אינה אלא מסכה. הצגת יחיד שתפקידה העיקרי הוא לשכנע את עצמי. ביום זה מצליח, בלילה כבר לא.

Dear lie\TLC
 
Dear lie"
You suck
You said you could fix anything
Instead
I'm fucked
You made things even worse for me
If I had balls
I'd tell you "Get away from me"
I let you control me
Guess I'm not smart
I let you unnerve me
Afraid the truth would hurt me
When it's you that hurts me
"More