כיצד הכל התחיל

פעם הייתי ילדה הכי מאושרת שבעולם הכי אהבתי לאכול באמת שהייתי משוגעת על אוכל ולא עיניין אותי מה אומרים אחרים הייתי מרוצה מהגוף שלי הרגשתי שיש לי גוף של אישה אבל אז התחילו לזרום הערות מצד אמא שלי ומצד האחיות שלה ומצד חלק מהאחייניות שלה 
אמא שלי התחילה לבוא ולהגיד לי שנהייתה לי בטן כמובן שהאחיות שלה ניצלו את המצב ותפסו על זה טרמפ דודה אחת אמרה לי בזמן שאכלתי ללא היסוס שאני צריכה לאכול פחות לא ממש התחייסתי אליה אבל נפגעתי פעם אחת בת דודה שלי אמרה לאמא שלי מולי בזמן שגם אני הייתי שאני בכלל לא רזה ואמא שלי ללא היסוס הסכימה נפגעתי שאמא שלי במקום לבוא ולהגן עליי פוגעת בי ואז שעליתי לכיתה י'(קרה השנה) אמרתי שאני חייבת להשים לזה סוף ולשנות את הגוף שלי ולכן התחלתי לאכול קצת פחות אמרתי לאמא שלא תביא לי אוכל לבית הספר כי אני לא רעבה ובהתחלה היא בכל זאת הכינה אבל ראתה שאני לא לוקחת והפסיקה להכין התחלתי לדלג על ארוחות לא אכלתי צהריים לא ערב וברור שלא בוקר אם כבר הייתי חוזרת הביתה ואוכלת גמבה שבזה אין כלום התחלתי לעסוק בספורט בצורה חריפה וירדתי במשקל כמובן ששמו לזה לב אנשים ופתאום כל מי שירד עליי מתחרט לפני כמה ימים תקף אותי התקף רעב שלא יכולתי לעמוד בפניו אז אכלתי יותר מדי ואמא שלי העירה לי על זה ואמרה לי 'למה את לא יכולה לאכול כמו מישהי ממוצעת' עוד מעט יקחו אותי לתזונאית נראה מה אפשר לעשות כי הוריי כבר מיואשים ממני הם היו צריכים לקחת את זה בחשבון !