כמה פעמים הבטחתם לעצמכם ממחר דייטה

כמה פעמים הבטחתם לעצמכם, ממחר דיאטה,
ואפילו הצלחתם לעבור את היום הראשון והשני,
אבל ביום השלישי "זייפתם" שכחתם, פספסתם.
כמה פעמים קרה לכם שהבטחתם לעצמכם ממחר אני מתחילה להפעיל את הגוף שלי. אבל לא הצלחתם לעמוד במשימה….
אני נרשמת לחוג-יוגה, פילטיס, שחייה, הליכה או כל פעילות ספורטיבית אחרת .
ושוב בשבוע הראשון באתם מוכנים עם בגדי ספורט חדשים, כי לא נעים לבוא עם הטירנייג הישן.
ואפילו השקעתם בנעלי ספורט חדשות כי הישנות כבר היו בלויות.
בשבוע השני עוד באתם עם מוטיבציה
בשבוע השלישי הצלחתם איך שהוא להוציא את עצמכם מהחימום והנינוחות של הבית
בשיעור הרביעי כבר ממש לא בא לכם המאמץ.
בשביל מה
הרי כבר 4 שיעורים ולא ירדתם גרם…
אז גם להתאמץ וגם שלא תהיה לכך תוצאה שנראית לעין  חבל על המאמץ!

כמה פעמים זה קרה לכם?
לי זה קרה אין ספור פעמים
אני מבטיחה לעצמי לחיות "בריא" כמו שכולם אומרים ובסופו של דבר אני נשאבת לאזור הנוחות ושוכחת את ההבטחה של עצמי לעצמי

אז מה עושים איך עוברים את המחסום הזה.אז מספר כלים לנהול המחלה :

על מנת להצליח במשימה שהצבנו לעצמנו ולא חשוב כרגע איזו משימה זו
קודם כל עלינו -לצאת לדרך
לפעמים עושים הכנות על הכנות . יש מעיין הרגשה שעדיין אנחנו לא מוכנים

לא צריך לחכות שהכול יהיה מושלם כי א. אין דבר כזה
                                                     ב. זה  רק מושך את הזמן .
ברגע שאתם מרגישים שאתם מוכנים ב80% זה מספיק טוב לצאת לדרך.
עם היציאה לדרך תשתפרו ותגלו איך ניתן להמשיך ולהשתפר.
אז אחרי שיצאנו לדרך כשאנחנו מוכנים בשמונים אחוז. יש מעיין הרגשה טובה של התחלה ,של יצירה ,של פתיחה של ערוץ חדש
והיא זו שנותנת מוטיבציה עם זה שהחלטנו להקדיש לעצמנו את הזמן והאנרגיה .
זה נותן הרגשה טובה ,הרגשה פיזית של תקווה של ראיית דרך חדשה.

אך איך משמרים את התחושה הזו. הרי המשימה לא קלה והיא לוקחת מאיתנו  הרבה אנרגיה, כוח, זמן
מה עושים על מנת להמשיך במשימה שלא תמיד היא כל כך מעניינת  כמו פעילות גופנית שהיא חד גונית ומתישה.
איך יוצרים את הרצף הזה????

אז אמרנו קודם שהדבר החשוב הוא לצאת לדרך
הדבר השני החשוב הוא לעשות!
 פשוט ללא מחשבה על מה זה יעשה לי ולחפש תוצאות כבר בימים הראשונים,
להבין שהדרך היא בעצם העניין ולא רק להגיע למטרה
כמו שיוצאים לטיול , יש מטרה שרוצים להגיע אליה, אך כל המשמעות שלהגיע אל המטרה היא הדרך שעשינו.
ואם תנסו להיזכר בחוויות מהטיולים שלכם תגלו שאתם זוכרים את המהמורות את הקשיים ולאו דווקא את היעד הסופי, כחלק הכייפי של הטיול.

והדבר השלישי והחשוב ביותר הוא- לסלוח!
לסלוח לעצמנו כשאנחנו "נכשלים" או לא זוכרים, או מפספסים
כי מי לא היה בסיטואציה ,שקשה לנו ואנחנו בסוף עושים אך למחרת כבר היה יותר מידי קשה ודילגנו
ןאח"כ פשוט שכחנו, ואז ויתרנו.
אז תסלחו לעצמכם !
אבל עם הבטחה שמחר הוא יום חדש ואפשר להמשיך את המשימה
גם אם פספסתם לכמה ימים אל תוותרו לעצמכם

תנו לעצמכם הזדמנות שנייה בכל פעם מחדש.
תסלחו לעצמכם אך אל תוותרו לעצמכם !

איך אתם מצליחם להתמיד במשימות שהצבתם לעצמכם, אשמח לשמוע את תגובתכם.
נ.ב. לקבלת כלים נוספים לההתמודדות הכנסו לקישור וקבלו במתנה את המדריך "ממחלה להצלחה" www.yaelroz.machlimim.com
בריאות והחלמה
יעל רוזנברג