23.05.2012
<br />
ADHDהינה מחלה זדונית. לו היא הייתה יצור חי, הייתי חושבת שהיא אויבת אישית שלי. אני לא יודעת איפה הפעם היא תתקוף אותי. לעתים, יש שעות ואפילו ימים שאני שוכחת על קיומה ומתנהגת כבנאדם רגיל- עושה כל מטלותיי מהתחלה עד הסוף, מתנהגת כדרך ארץ (בלי פליטות פה), ואפילו, באה בזמן ולמקום הנכון. ריטלין עוזר קצת לקבוע סדר עדיפויות ולהתרכז בעבודה. (גם הריכוז שלי עם ריטלין הוא רחוק מנדרש, אבל, לפחות, אפשר לתפקד). אני נהינת משאננות, עושה הכל בקלילות ומפסיקה לבדוק את עצמי. ופתאום, מסתבר שנסיגת ADHD הייתה נסיגה מדומה, ובדרך עשיתי פשלות.
אבל פעם, ADHD הכה אותי בשטח שלי, במקום שחשתי הכי מוגנת ממנו, באתר "כמוני!" בתשובה שלי לשאלת גב' ברנד, חסר משפט שלם! ואני, אכן, כתבתי אותו!
כמובן, שבעתיד כל פעם שאכתוב בפורום אעשה בדיקה חוזרת גם אחרי שאלחץ על "הוסף", אבל,משום מה, פה, באתר הייתה לי הרגשה שאני רק מתארת את דו קרב שלנו: ביני ובין ADHD ולא ציפיתי שאויב שלי גם יתייצב פה כדי לפגוע בי.
