קם בצהריים

 
 
קם בצהרים בחילה מהחיים
הערק שגמעת כבר לא מסביר לך פנים
מסתכל במראה השיער מלבין וגם הזקן
החריצים בפרצוף היחידים שמעידים על  הזמן
 
מדליק סיגריה ודוחף אותה בגועל לפה
היום הבנת שמתישהוא כבר לא תהיה
 
השמש שוב זורחת במעגל בלתי נגמר
אתה יושב עם קפה בטעם המוכר
בולע גלולה  הפעם במרשם
ומסתכל על הירוק שמאפיר אל מול הזמן
 
מדליק סיגריה ודוחף אותה בגועל לפה
היום הבנת שמתישהוא כבר לא תהיה
 
אוסף את עצמך בכח כי ת'חלס אין ברירה
החיים לא נותנים לך מנוח ואתה נשאר אתה
מחפש להיות אופטימי אבל הזמן הוא שנגמר
שומע שוב ת'רוח  ומחפש חיבוק מוכר
 
מדליק סגריה ודוחף אותה לפה 
היום הבנת שמחר כבר לא תהיה