DAY – 3

קלאסי. מה קורה לכל הנשים הנחושות ביום השלישי להצהרת הדיאטה מחוץ לאור הזרקורים? חוטאות במשהו לא בריא עד שוברות דיאטה. אז אני לא שברתי דיאטה. יש לי הרגלי אכילה מגיל 19, כך שביום שאני מתחילה להוריד את המתוקים אני מרזה. לאחרונה זה פשוט לא קרה ואז החלתי בסדרת בדיקות, שלא מצאה דבר. דווקא נטורופטית מתלמדת (אם כבר לצעוד במשעול הבעייתי הזה, צריך למצוא מישהי שהראש שלה עוד לא מקובע וחסר דימיון) אמרה שכדאי לבדוק את הגלוטן. העצה הזו פתרה את רוב בעיות הבריאות, האלרגיה הבלתי מוסברת, האדמומיות בעור, הנפיחות והבטן התפוחה למרות הירידה במשקל, ולא אדבר על כל הנלווה לכך ולא יאה להזכיר בפוסט מכובד. 

אז אכלתי גלוטן אתמול ואחר כך נזכרתי למה נפטרתי ממנו מלכתחילה. אני רואה בזה עלייה לצורך ירידה (הפוך על הפוך), שכן הבוקר הקאתי את נשמתי. הגוף כבר לא מקבל את הגלוטן. זה מעולה. גם מוצרי קיץ (גלידות, מעדנים, גבינות שמנות וכד') אני כבר לא יכולה לסבול. הגוף שלי וגם החך רגילים למיני סלטים, למים רבים (שלא שתיתי אתמול כיאות, ולכן המעידה. עושה רושם שהצד המרגיז שבאישיותי בודק גבולות מדי פעם).

הבוקר חזל"ש. שתייה מרובה – מים. הגוף צריך להתאושש מהשוק. ספורט כרגיל. מקבלת כיווצים בשרירים שלא תיארתי לי שקיימים. קלישאתי משהו אבל הכרחי לתיאור הסבל. 

בסך הכול, מתקדם כצפוי. פעם שלישית מים (גלידה כבר מחוץ לתפריט).