DAY – 7

חגיגת שבוע לקבוצת התמיכה בת החברה האחת ב"כמוני". לא נשברת, לא רוצה להישבר, לא סובלת בכל רגע ולא מחכה בקוצר סבלנות בין ארוחה לארוחה. אני קלת תנועה יותר מבעבר ועוד לא עברתי מחצית מהדרך. זה מעודד אותי להמשיך. 

חסרים לי ירקות בתפריט למרות הכל. אכניס מיני חסות ועלים ירוקים מכל סוג. צריך להפחית בסוכר ובסוכרוזים. אני לא רוצה להגזים. בודקת את התפריט היומי והוא לא נורא אבל גם אידיאלי. הוא מספיק בשלב זה אבל בקרוב אצטרך לשפץ אותו כדי להפסיק להתעסק בזה. 

אדם נורמלי לא עסוק כל הזמן בטיפוח המראה החיצוני שלו. אני שונאת ערכית את העניין הזה, ולכן מקציבה לזה עוד שבועיים-שלושה לכל היותר. אסור ליפול למלכודת צמצום היתר, שתשבור אותי בסופו של דבר. המטרה היא שינוי הרגלי אכילה, ולא פיתוח הפרעת אכילה. 

עדיין עם אספירין. טוב, זה לכל החיים. עד עכשיו לא נזקקתי לליווי רפואי ואני מעוניינת להמשיך כך. אחריות אישית היא המוטו שלי, ובכן שלב הביצוע נמצא בשיאו. 

שבוע טוב.