אבחון מחלת כלי דם קטנים במוח

מחלת כלי דם קטנים במוח מהווה את אחת הסיבות החשובות לשבץ מוח וכן גורם מרכזי לשיטיון,הפרעות הליכה ונפילות , דכאון,  אי שליטה על סוגרים ובאופן כללי מהווה גורם מרכזי להדרדרות תפקודית בגיל המבוגר. הסיבה העיקרית למחלת כלי דם קטנים במוח הינה יתר לחץ דם לא מאוזן. סיבות נוספות כוללות שקיעת חלבונים פתולוגים בכלי דם, מחלות דלקתיות, מצבים גנטיים ועוד.

לדאבוננו , אין באפשרותנו לדמות באופן ישיר את כלי הדם הקטנים במוח כפי שבדיקות ההדמיה עשויות להדגים כלי דם גדולים במוח. לאור זאת אנו נוהגים להשתמש במרקרים הדמייתים שאנו מאמינים משקפים באופן משני  נזקים לרקמת המוח הניתנים להדגמה.

שינויים אלו ברקמת המוח, המשניים למחלת כלי דם קטנים במוח, כוללים, בראש ובראשונה,  נגעים בחומר הלבן (לויקואריוזיס) וכן לקונות ומיקרו דימומים.

נגעים בחומר הלבן  הינם שינויים הנצפים בבדיקות  CT  ובעיקר בבדיקות MRI    סביב חדרי המוח ובחומר הלבן העמוק. מספר רב של מחקרים הדגימו כי לנגעים שכיחים אלו ה גבוהה עם נכות נוירולוגית תפקודית בעיקר שיטיון וסיכון גבוה לשבץ.

לקונות הינם אוטמים קטנים (לרוב עד לגודל של 15 מ"מ). לעיתים קרובות מדובר באוטמים שקטים כלומר ללא ביטוי קליני תסמיני,  אולם הם מהוים גם מדד הדמייתי חשוב למחלת כלי דם קטנים של המוח.

מיקרו דימומים  הינם ממצאים השכיחים  ברקמת המוח השטחית בעיקר באונה העורפית המהווים מדד לשקיעת החלבון הפתולוגי עמילואיד בכלי דם במוח. שקיעתו של חלבון בכלי דם זה נקשרה לסיכון גבוה לדמם תוך מוחי וכן לאוטמים מוחיים ושיטיון.

ההתפתחויות בשדה ההדמיה של המוח מאפשרים לנו היום לאבחן בסבירות גבוהה מחלת כלי דם קטנים במוח. יתכן  ובעתיד יהיה ניתן להשתמש במדדים אלו במחקרים התערבותיים הבודקים יעילות טיפולים שונים במחלה ובעיקר  ב"מגפה" של שיטיון בגיל המבוגר.