עוד סיבות לאכילה
<p> גיליתי עוד שתי סיבות בגללן אני אוכלת</p>

אני עדיין עוברת באינטרנט ומחפשת פתרונות שונים לאכילה רגשית. אך בינתיים גיליתי עוד שני סוגי אכילה שלא הזכרתי קודם. אז אני ממהרת לרשום כאן.
· אכילה חברתית: כולנו מכירים את האכילה החברתית, יושבים בערב אצל חברים, והאוכל על השולחן, במיוחד הפיצוחים והחטיפים, ולאט לאט נלקחים אחד ועוד אחד. ישנם גם היציאות למסעדה עם המשפחה או חברים, והפיתוי לאכול יותר ממה שהתכוונו.
לשמחתי (או לצערי) הפיתוי הראשון כמעט ואינו קיים, ומאחר וכל המשפחה התגייסה למאמץ שלי, גם הליכה למסעדה כמעט ואינה אפשרות.
מה שנשאר הוא הבילוי בצוותא עם הבנות. אהבנו לעשות מפעם לפעם בילוי מול הטלוויזיה, ובהזדמנות זו היינו אוכלות חטיפים עם גבינה כארוחת שחיתות. מאז הדיאטה במקום לאכול חטיפים עברנו לאכול אדממה (פולי סויה). באדממה יש את היתרון כמו בבוטנים עם קליפה. לפני שאוכלים צריך לעבוד ולקלוף. באדממה יש 107 קלוריות לכל 100 גרם. בשקית יש 450 גרם המתחלקים בין שלשתינו, כך שכל אחת אוכלת בערך 150 קלוריות. לא נורא. מסקנה: להמשיך לחפש מאכלים שאפשר "לחגוג" איתם
· אכילה ספונטנית: מכירים את זה שמטגנים שניצלים, לביבות ומפעם לפעם אחת קופצת לפה? עוברים ליד קערת עוגיות ולא עומדים בפיתוי? לפני שנים ספרה לי משהיא, שאמא שלה אמרה לה: קחי יום אחד ואת כל ה"טעימות" הללו ואת כל הספונטני הללו, שימי בצלחת, בסוף היום תראי כמה הרבה את אוכלת בלי לשים לב.
הינה סיפור לדוגמא: בכל לילה אני אוכלת ארטיק ללא תוספת סוכר – רק 50 קלוריות הארטיקים נגמרו ובמקומם לקחתי צלוחית עם קערת גלידה (כמובן ללא תוספת סוכר) לאחר מכן פתחתי את המקרר, ראיתי את עוגת הגבינה שהסבתא שלחה לילדות, והיא עומדת שם כבר שבוע, וחשבתי לעצמי: חתיכה קטנה תהיה תוספת מעולה לגלידה, והיא לא תזיק יותר מידי. הוצאתי את העוגה מהמקרר, חשבתי שתי שניות: "הי זו אכילה ספונטנית" והחזרתי למקרר! מסקנה: אכילה מודעת!
