בלוג

על כמה רגעים של חסד נטול חרדות

על התחושות שחולפים שהחרדות יוצאות להפסקה מאולצת.....

שבת שלום

יום שבת 14:30

ואני שוב בבדידותי בן 4 קירות מוגנת לכאורה מהעולם החיצוני.

ונדמה שלרגע קט נעלמו להם החרדות לפינה הרחק ממני ומנשמתי.

נאחזת ברגעים הללו…. הם בשבילי חבלי תקווה חמצן…..

מוסיקה ופול ווליום ברקע ואין איש שיכול לקחת ממני את התחושות הנעימות….

היום יום שבת אין עם מי להתמודד

היום לא צריך לצאת מהבית

לעלות על אוטובוס,

לפגוש אנשים.

שכן דברים שנראה לאחד האדם עבורי הם מכשול ומאבק אחד גדול של ייסורים.

ומי מי אשר יבין לנפשי המתייסרת?

מה הבעיה לעלות על אוטובוס.

ואני כבר מאסתי מלהסביר.

מסתתרת לי רוב היום מתחת לשמיכה.

מתעלמת מטלפונים אשר באים לשאול איפה 6אני ולמה לא הופעתי היום לעבודה?

לא תמיד היו כך פני הדברים.

פעם נסיעה באוטובוס הייתה חוויה נעימה.

לא כך זה היום.

התנערי מעצמך… אומרים לי אז אומרים לא מסוגלת להקשיב.

הליכה של עשר דקות משתווה עבורי למסע כומתה.

אנרגיות אין.

שקועה בעולם של ייאוש דיכאון. שיעמום ורגשי נחיתות עמוקים.

ואין לי את מי לשתף!!!!!!

בימי גשם אפילו לא טורחת לקום שאני אעיז לצאת בגשם?

רוב היום עטופה בקור עז שחודר לכל עצם ועצם מגופי לעיתים עד כאב.

נהנית מצלילים נעימים מעניקים לי כוח להרחיק מעליי את כל החששות מעניקים לי את הידיעה שיש באמתחתי לגרש אותם ואפילו לנצח אם רק אאמין בכוחות הפנימיים שלי וביכולת שלי לגבור עליהםץ.

מנועה מלעבוד שמא ביום שיירד גשם לא אצליח להופיע לעבודה

רוצה להיות מסוגלת רק לעשות צעד קטן ויחיד שהרי בשביל לעלות במעלה ההר חייבים צעד אחד בודד פיצפון.

בינתיים נותר לי להביט בו רק בתיסכול עצום וחרדה.

החירות שלי מחכה לי אי שם במעלה ההר…..

ככ קרובה ויחד עם זאת ככ רחוקה.

תחושת תיסכול ודימוי עצמי ששואפת לאפס.

פונה אני לבורא עולם מבקשת ממני שיעניק לי פתח למען אוכל להנות מהעולפם המופלא שיצר למעננו בני האדם.

רוצה את החירות לחיות.

רוצה להאמין שאם רק ארצה מספיק אוכל גם לטוס לי מבין העננים ולדמות עצמי לציפור הנשר מלך הציפורים. פורס כנפיו בגאווה יתרה.

Everyday I struggle through it once more
Keep things bottled up
Never speaking my mind
Misinterpreted
I'm doing just fine

Every day I
Put a brave face on
Serves me well
Feeling helpless
Facing it alone

Hard to tell
That I
Can't change who I am
How I feel
There's no end

I have done what you asked of me
Leaves me nothing to live for

Coming undone
Way to high a price
I should pay
You keep your pride
While I die inside
Every day
No I
Can't lie anymore
Won't pretend
I've done
All I can

You can't imagine
The hell I'm going through
Not asking you to save me
I'm too far from Heaven

Nothing you can do to change me
But accept me

As I am

הנושאים החמים

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

על כמה רגעים של חסד נטול חרדות

על התחושות שחולפים שהחרדות יוצאות להפסקה מאולצת.....