עוד על חקלאות כמקדמת הרזיה

בחור מעניין נועם נתיב, הוא קרא את הרשימה על חקלאים חובבים ורזים ומספר את סיפורו על השפעת החקלאות עליו. הנה סיפורו המחמם לב…

ראשית אציג את עצמי.
שמי נועם, בן 26. במקור מנתניה. כרגע מתגורר במטולה ולומד חקלאות במכללת תל-חי.
קראתי את הכתבה הקצרצרה שכתבת בנוגע לקשר בין העיסוק בחקלאות לבין רזון, ורציתי לחזק את דעתך.
כל חיי הייתי בחור שמן, גדלתי בנתניה, וככל שהעניין הטריד אותי לא הצלחתי להביא את עצמי לעשות דבר בנדון, למזלי גובהי הוא 180 כך לפחות השומן התפזר טוב.
התגייסתי לנחל בגיל 19 אחרי שנת שירות במשקל שיא של 110 ק"ג.
אפילו בצבא (גדוד 50, לוחם חי"ר) לא הצלחתי להיפטר מעודף המשקל אלא לזמן קצר מאוד. בטירונות ובאימון מתקדם הורדתי במשקלי ל90 ק"ג (עדיין לא קטן) אבל מהר מאוד זה עלה חזרה.

לאחר שהשתחררתי מהצבא, הגעתי לקיבוץ סמר בערבה, שם עבדתי בתמרים וברפת. אך בכל זאת לא הגיעה ההרזייה המיוחלת.
לבסוף, כשנה אחרי שהשתחררתי מהצבא (במשקל 98 ק"ג), הלכתי לעבוד בחוות עיזים "הר הרוח" ע"י המושב נטף (לייד מעלה החמישה אבו-גוש) בתור רועה. שם הגיעה ההרזייה המיוחלת. יש לכך מספר גורמים שאני יכול לזהות, אנסה למנות אותם:
1. העבודה – זאת כללה בתוכה הליכה במשך שעות במראה, נקיון זבל מתוך הדיר ועוד עבודות פיזיות מפרכות מאוד.
2. התזונה – באותו שלב הייתי חדור מטרה לרזות והעמדתי מול עייני נוסחא פשוטה מאוד, בכדי לרזות יש ליצור מצב של "עקה" ואם להיות קצת פחות פוליטיקלי קורקט אפשר לקרא לזה רעב. ושמתי לעצמי דגש שבחנתי מידי יום שבכל יום עלי להוציא יותר אנרגיה ממה שאני מכניס.
(אנרגיה נכנסת<אנרגיה יוצאת).
3. הסביבה – באותה תקופה התגוררתי בחווה. מלבדי גרה שם בחורה אחת וזהו. בעל החווה היה מגיע בבוקר והולך בערב. ישנה השפעה מאוד חזקה של הסביבה האנושית על המזון אותו אנו צורכים. גיליתי כמה אכילה היא דבר חברתי. מפני שהייתי מבלה את רוב היום בבידוד, היה לי המון זמן להקדיש לעצמי ולהבין את עצמי ואת התהליך אותו אני עובר, פיזית ומנטלית. 

עזבתי את החווה במשקל של כ70 ק"ג וזה משקלי עד היום (ראו תמונה למטה)
לאחר העבודה בחווה ומעט טיולים בארץ ובעולם הגעתי לעבוד בקיבוץ בארי בגד"ש. 
שם הייתי עובד עם התאילנדים בשדות בעבודה פיזית קשה והתאהבתי בחקלאות.

כיום אני סטודנט לחקלאות במכללת תל חי (לימודים באותה רמה כמו ברחובות). 
שמחתי לקרא את הכתבה שלך מפני שזהו נושא שקרוב ללבי ואני מאוד מסוקרן ממנו בעצמי.
הדימוי שיש לחקלאי בעיניי הוא דימוי של אדם חזק ובריא, קל רגליים ושמח. כזה אני וכזה אני רוצה להשאר.

מה דעתכם?

זאת תמונתי העכשווית